אבקת אפייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבקת אפייה היא כימיקל יבש שנעשה בו שימוש באפייה. התערובת באבקה זו מכילה בסיס כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתיה), חומצה הבאה בצורת גבישי מלח ועמילן שתפקידו שמירת יובש התערובת. כאשר באה התערובת במגע עם מים החומצה והבסיס מגיבים ויוצרים גז פחמן דו-חמצני, אשר יוצר בועות בבצק ועוזר בתפיחתו.
רוב אבקות האפיה המודרניות מכילות שתי חומצות מלח, אחת שמגיבה בטמפרטורת החדר, היוצרת תפיחה בבצק בזמן הכנתו, ושנייה המגיבה בטמפרטורות גבוהות יותר וגורמת לתפיחה נוספת בזמן האפייה. חומצות המלח הנפוצות המגיבות בטמפרטורת החדר כוללות קרם טרטר, קלציום (סידן) פוספט וחומצה ציטרית. חומצות המלח המגיבות בטמפרטורות גבוהות הן בדרך כלל מלחי אמוניום שונים, כמו קלציום אמוניום פוספט. מלחים אלו מצויים לא רק באבקות אפייה, אלא גם בתחליפי חלב לקפה. מלחי האמוניום אינם ידועים כמועילים לבריאות האדם, וגם חלק מבני האדם רגישים לטעמם, ולכן כיום קיימות אבקות אפייה ללא מלחי אמוניום.
אבקת האפייה החלה להימכר כבר במחצית הראשונה של המאה ה-19, אך האבקה המודרנית שאנו מכירים כיום הומצאה על ידי מדענים בגרמניה בשנת 1898.
