אל פצ'ינו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אל פצ'ינו (נולד ב־25 באפריל 1940), הוא שחקן קולנוע אמריקאי.
אלפרד ג'יימס פצ'ינו נולד בברונקס, ניו יורק, לסאלווטורה ורוזה פצ'ינו. הוריו התגרשו כשהיה ילד. הוא ממוצא סיציליאני; הורי אמו היגרו לארצות הברית מקורליאונה, סיציליה.
עלייתו המטאורית הגיעה לאחר תפקידו כמייקל קורליאונה בשובר הקופות "הסנדק" (1972). למרות ששחקנים מוכרים רבים בזמנו וביניהם רוברט רדפורד, וורן בייטי, ג'ק ניקולסון והלא מוכר אז רוברט דה נירו, רצו את התפקיד, במאי הסרט פרנסיס פורד קופולה רצה את פצ'ינו האלמוני לתפקיד. הופעתו זיכתה אותו למועמדות לפרס האוסקר עבור שחקן המשנה הטוב ביותר, ועד סוף שנות ה-70 היו לו שלוש מועמדיות נוספות, כולן עבור השחקן הטוב ביותר. למרות מועמדיות נוספות, רק בשנת 1992 פצ'ינו זכה בפרס, בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, עבור תפקידו כסגן אלוף עיוור של הצבא האמריקאי ב"ניחוח אישה". באותה שנה הוא היה גם מועמד לשחקן המשנה הטוב ביותר עבור תפקידו ב"גלנגרי גלן רוס", השחקן הראשון שהשיג את שני המועמדיות הללו באותה שנה; ג'יימי פוקס חזר על הישג זה ב-2005 (השחקנית ג'וליאן מור עשתה זאת ב-2003, אך לא זכתה בשום מועמדות). פצ'ינו לא השיג מועמדויות אחרות מאז שני אלה, אך זכה בשני פרסי גלובוס הזהב, עבור מפעל חיים ועבור תפקידו במיני-סדרה "מלאכים באמריקה".
בשנים האחרונות פצ'ינו ממשיך להרשים בתפקידיו בסרטי פשע ומותחן שכוללים את "הדרך של קרליטו", "היט", "דוני ברסקו" ו"השתול". פצ'ינו דחה במהלך השנים מספר תפקידים מבטיחים בדיעבד במהלך הקריירה שלו, ביניהם תפקיד האן סולו במלחמת הכוכבים, קפטן וילארד באפוקליפסה עכשיו ואדוורד לואיס באישה יפה (שביססו את הקריירה של האריסון פורד, מרטין שין וריצ'רד גיר בהתאמה).
[עריכה] סרטים שבהן השתתף
- "הסנדק" (1972)
- "הסנדק: פרק 2" (1974)
- "אחר צהריים של פורענות" (1975)
- "פני צלקת" (1983)
- "דיק טרייסי" (1990)
- "הסנדק: פרק 3" (1990)
- "גלנגרי גלן רוס" (1992)
- "ניחוח אישה" (1992)
- "הדרך של קרליטו" (1993)
- "היט" (1995)
- "דוני ברסקו" (1997)
- "מלכודת לפרקליט" (1997)
- "אינסומיה" (2002)
- "השתול" (2003)
- "הסוחר מוונציה" (2004)
| הקודם: 1991 - אנתוני הופקינס ("שתיקת הכבשים") |
זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1992 - ("ניחוח אישה") |
הבא: 1993 - טום הנקס ("פורסט גאמפ") |
