אפקט פורר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפקט פורר הוא הטייה קוגניטיבית המכונה גם אפקט בארנום (על שם הקרקסאי פ.ט. בארנום שעסק רבות בפיצוח וחשיפה של אפקט זה), המאופיינת בנטייה של אדם להעניק דירוג נכוֹנוּת גבוה לתיאור חיובי, המתייחס כביכול אליו באופן ספציפי, גם אם בפועל התיאור כללי ומעורפל דיו להיות יישים למגוון רחב של אנשים. אפקט פורר מסייע בהסברת נטייתם של אנשים רבים לקבל כנכונים פסבדו-מדעים כמו אסטרולוגיה, גרפולוגיה או ניבוי עתידות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ניסוי פורר
הפסיכולוג ב. ר. פורר ערך בשנת 1948 ניסוי במסגרת קורס מבוא לפסיכולוגיה, בו השתמש בתיאור אישיות מעורפל שהופיע בטור אסטרולוגי בעיתון כלשהו. התיאור, סבר פורר, היה עשוי להתאים כמעט לכל אדם:
- יש לך צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך, אך אתה נוטה להיות ביקורתי ביחס לעצמך. למרות שיש לך כמה חולשות אנושיות, אתה מסוגל בדרך כלל לפצות עליהן. יש לך יכולות רבות שאינך עושה בהן שימוש ושלא ניצלת לתועלתך. למרות שכלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית, בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר בטחון. לעתים יש לך ספקות אם עשית את ההחלטות הנכונות או את הדבר הנכון. אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון, ומאבד סיפוק כאשר ישנן הגבלות ואיסורים על פעולתך. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתנתנה לך הוכחות מספקות. למרות זאת, גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים. לעתים, אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק. חלק משאיפותיך נוטות להיות לא מציאותיות.
במסגרת הניסוי, ערך פורר מבחן אישיות לתלמידי קורס המבוא, התעלם מתשובותיהם, ונתן לכל אחד מהתלמידים את ההערכה שלעיל. הוא ביקש מהם לדרג את ההערכה שקיבלו בציון שבין 0 ל-5, כש-5 הוא הציון להערכה המתאימה באופן "מעולה" לאישיותו, 4 סימן התאמה "טובה", וכן הלאה. הציון הממוצע היה 4.26 בפעם הראשונה בה ערך פורר את הניסוי. פורר ואחרים חזרו על הניסוי מאות פעמים נוספות עם תלמידי פסיכולוגיה, כשהציון הממוצע היה ועודנו בערך 4.2.
התוצאות המובהקות של הניסוי יכולות להסביר, לפחות באופן חלקי, מדוע אנשים רבים סבורים כי פסבדו-מדעים כמו אסטרולוגיה, ביוריתמוס, כירומנטיקה, גרפולוגיה, ודומיהם מספקים להם תיאור אישיות מדויק. פורר סבר כי הסיבה לדירוג הדיוק הגבוה במובהק של הניתוח הסתמי היא שאנשים נוטים להאמין לטענות ביחס לעצמם ביחס ישר לרצון שלהם שהטענות תהיינה נכונות.
כלומר, תהיה לנו נטייה לקבל הצהרות מפוקפקות ואפילו כוזבות לחלוטין ביחס לעצמנו, כל עוד הן תיראנה לנו חיוביות או מחמיאות דיין, משום שאנחנו מקווים שהן תהיינה נכונות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אפקט פורר במילון הספקנים
[עריכה] לקריאה נוספת
- Forer, B. R. (1949). The fallacy of personal validation: A classroom demonstration of gullibility. Journal of Abnormal and Social Psychology, 44, 118-123.
