בועז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בועז - דמות תנ"כית מתקופת השופטים. נזכר במגילת רות.
בנו של שלמון, נכדו של נחשון, משבט יהודה. עסק בחקלאות, היה הבעלים של שדה, וגיבור חיל, גר בבית לחם. בן אחיו של אלימלך, ובן דודה של נעמי.
בועז מתואר במקרא כאיש גומל חסד הרגיש למצוקת קרוביו, על אף שהוא יודע שתיתכן לזות שפתיים על קשריו עם קרובתו האלמנה הצעירה והנאה. עם זאת הוא מקפיד לא לתת לאיש סיבה להכפישו ולכן בצנעה הוא משלח את רות לאחר לינתה בלילה למרגלותיו, בגורן המבודד, ואומר - אַל-יִוָּדַע, כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן וגו'.
בהתאם לרוח מצוות ייבום נשא את רות, כלתו של אלימלך, שנתאלמנה, לאשה.
בועז ורות נפגשו לראשונה בשדה. היא לקטה בשדהו את השעורים שנפלו לקוצרים, המיועדות לעניים. בועז שמע על כך שרות דבקה בחמותה גם לאחר מות בעלה והעריך את המעשה. כשאמרו לו הקוצרים כי רות היא המלקטת בשדהו הזמין אותה לשתות ולאכול עם הקוצרים, וצווה על הקוצרים לעזור לה ככל יכולתם. רות נשארה ללקוט בשדה בועז עד תום הקציר.
בועז למד על כך שרות רוצה בו כבעל, כשבאה אליו לגורן השעורים, בו ישן, בלילה בזמן קציר שדהו. הוא ברך אותה על כך שלא התפתתה ללכת אחרי הנערים והביע הסכמה עקרונית לנישואין עמה, אך אמר שיש אדם קרוב יותר למשפחה של אבימלך ממנו, ולפי רוח מצוות יבום הקרוב קרוב קודם. בועז הבטיח לרות שאם הקרוב השני לא יסכים להינשא לה - הוא יעשה זאת. וכך היה- בועז ורות נישאו בשער העיר לעיני הזקנים ובברכתם.
רות ובועז ילדו את עובד, אבי ישי, אבי דוד המלך, כאמור בסופה של מגילת רות: "וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד,כא-כב).
[עריכה] בועז במדרש
פירוש השם בועז- אדם שיש בו עוז.
המדרש מזהה את בועז עם השופט אבצן המוזכר בספר שופטים. הזיהוי מבוסס על כך שמגילת רות התרחשה בימי שפוט השופטים, בבית לחם, שם גר אבצן ועל כך שנראה על פי המגילה שבועז הוא איש חשוב (נעמי יועצת לרות לשאול בעצתו) המקורב לזקנים בשער.
בועז היה בן 80 כשנשא לאשה את רות. הפרש הגילאים (40 שנים) מנע ממנו להציע את עצמו לרות מלכתחילה.
ביום בו הגיעה רות לבית לחם, מתה אשתו של בועז. מאחר ושמו של בועז לא נזכר במעמד הולדת בנו, המדרש מוסיף כי בועז נפטר בלילה בו נשא לאשה את רות.
