בית החולים הדסה (תל אביב)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית חולים הדסה הוקם ב-30 ביוני 1925, ברחוב בלפור 8, תל אביב. ב-1918 החליטה ההסתדרות הציונית בארצות הברית , לשלוח צוות רפואי שיעזור לחלוצי הארץ במלחמתם במגפות. הם פנו לארגון הנשים, הדסה ובעזרתו הקימו בית חולים זמני בתל אביב. בתחילה שכן בית החולים בבנין בנווה שלום וכלל 10 מיטות. ב-1920 עבר לרחוב גרוזנברג ומספר המיטות גדל ל-48. לאחר פרעות תרפ"א הועבר שוב למלון ספקטור ברחוב נחלת בנימין 18 וגדל ל-75 מיטות.
ב-1925 הונחה אבן הפינה למושב הקבע של בית החולים ברחוב בלפור. תכנון המבנה ניתן לאדריכל דב הרשקוביץ וב-1926 נפתח לקהל הרחב. עקב בעיות תקציביות נאלץ ארגון הדסה להעביר את בית החולים לידי העיריה ב-1931 וזו גבתה מס מיוחד מתושבי תל אביב היהודים למימון פעילותו.
ב-29 במרץ 1973 שונה שמו של בית החולים ל"רוקח" על שם ישראל רוקח וב-1992 נסגרה המחלקה האחרונה והבניין נהרס. כיום עומד במקומו מתחם רובע לב העיר.
[עריכה] טופלו בבית החולים
- 1931 רחל המשוררת, הובאה מגדרה ונפטרה בבית החולים.
- 1933 גופתו של ארלוזרוב הובאה לבית החולים.
- 1943 תל אביב מופצצת על ידי מטוסים איטלקים ובית החולים מטפל בפצועים.
- 1948 מלחמת השחרור טיפול בפצועי המלחמה.
