גלנה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלנה | |
תכונות המינרל | |
הרכב כימי | PbS |
מערך קריסטלוגרפי | איזומטרי |
צורת הגביש | קוביה, אוקטהדרון וצירופיהם, ייתכנו גבישים תאומים. כמו כן מסיבי וגרגרי. |
צבע | צבע עופרת עד אפור כסוף לעתים עם גוון כחלחל. |
ברק | מתכתי עד עמום במשטחים שעברו בליה. |
שקיפות | אטום. |
פצילות | מושלמת בארבעה כיוונים היוצרים קוביה. |
שבירה | בלתי שווה וכמעט שלא קיימת בשל הפצילות המושלמת. |
קשיות | 2.5 בסולם מוס |
משקל סגולי | 7.5 |
שרטוט | אפור |
מינרלים נלווים | קלציט, דולומיט, פיריט, פלואוריט, ספלריט ומינרלים גפריתיים אחרים. |
סוגים | |
גַלֶנָה (ידוע גם כגלניט או גם כנְצִיץ הָעוֹפֶרֶת) הוא מינרל המורכב בעיקר מעופרת (עד 86%), גופרית ולעתים כמויות זעירות של כסף (בין 0.1% ל-1%). הגלנה הוא אחד מהמינרלים הגופרתיים המצויים בשפע, והוא גם הבצר השכיח ביותר של העופרת. הגבישים הם בדרך כלל קובייתיים ולעתים אוקטהדרליים. המינרל מוכר עוד מימי קדם ומוזכר בכתביו של פליניוס הזקן (סופר ומדען רומי מהמאה ה-1 לספירה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה
מרבצי גלנה מצויים בכמה מדינות בארצות הברית, בצרפת, ברומניה, באוסטריה, בבלגיה, באיטליה, בספרד, בסקוטלנד, באנגליה, באוסטרליה, ובמקסיקו. בישראל ניתן למצוא גלנה בהר חרמון. הערבים מכנים את המינרל כוחול או כחל מג'ר משום שממנה ייצרו את האבקה הכחולה הכחל המשמשת לאיפור העיניים.
[עריכה] שימושים
הגלנה היא מקור עיקרי להפקת עופרת, כמו גם להפקת כסף המצוי בה בכמויות קטנות, ואף אבץ (מהמינרל הגופרתי ספלריט המצוי בדרך כלל יחד עם הגלנה). בגלנה השתמשו כמוליך למחצה (כלומר הגביש) ברדיו גביש. בארץ נהגו הנשים הערביות (וכמה מהן נוהגות כך עד היום) למשוח עיניהם לשם יופי, ולטענתן גם כרפואה לעיניים, במשחה הקרויה כחל, שהגלנה הוא המרכיב העיקרי בה, ראו להלן במאמר המוזכר בקריאה נוספת.