ג'וניצ'ירו קואיזומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ג'ונאיצ'ירו קואיזומי

ראש ממשלת יפן


למניין:	ראש ממשלת ה-87, 88 ו-89
מנהיג קודם:	יושירו מורי
מנהיג הבא אחריו:	{{{מנהיג הבא אחריו}}}
תחילת כהונה:	26 באפריל 2001
סוף כהונה:	26 בספטמבר 2006
מקום לידה:	יפן
תאריך לידה:	8 בינואר 1942
תאריך פטירה:	{{{פטירה}}}
תאריך המוות:	{{{מוות}}}
מקום פטירה:	{{{מקום פטירה}}}
מקום המוות:	{{{מקום מוות}}}
מקום קבורה:	{{{מקום קבורה}}}
מפלגה:	המפלגה הליברלית דמוקרטית
בן זוג:	{{{בעל}}}
בת זוג:
שם בשפת אם:	小泉純一郎
חתימה:	{{{חתימה}}}

ג'וּניצ'ירוֹ קוּאיזוּמי (נולד ב-8 בינואר 1942) היה ראש ממשלת יפן בשנים 2001-2006.

קואיזומי היה ראש ממשלה מטעם המפלגה הליברלית דמוקרטית והוא נודע במאמציו לקדם רפורמות, לצמצם את החוב הממשלתי ולהפריט את רשות הדואר היפנית. בבחירות שנערכו ב-2005 הוא הוביל את מפלגתו לזכייה ברוב הפרלמנטרי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה: 296 מושבים מתוך 480 בבית התחתון של הדיאט.

חיי החברה של ראש הממשלה הרווק היו נושא לרכילות ביפן. הוא ידוע כמי שאוהב מוזיקת פופ ואופרה.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

קואיזומי נולד בעיר הנמל יוקוסוקה שלחוף מפרץ טוקיו. אביו וסבו מצד אימו היו שניהם חברי הדיאט. סבו היה חבר הקבינט לפני מלחמת העולם השנייה ואביו היה מנכ"ל סוכנות ההגנה היפנית.

לאחר שסיים את לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת קיו אשר בטוקיו, נסע ב-1967 ללמוד בבית הספר לכלכלה של לונדון. ב-1969 חזר ליפן בעקבות מות אביו.

ב-1978 נשא לאישה את קאיוקו מיאמוטו אך הנישואין הסתיימו בגירושין ארבע שנים לאחר מכן. קואיזומי לא נישא בשנית וכמי שאינו נשוי הוא מחזה נדיר בפוליטיקה היפנית הבכירה.

לקואיזומי שלושה בנים: הבכור קוטרו, שחקן טלוויזיה במקצועו והשני שינג'ירו נולדו בעת שקואיזומי היה נשוי וגרים עם אביהם. הצעיר, יושינגה, נולד לאחר הגירושין וגדל אצל אימו. קואיזומי מעולם לא נפגש עם צעיר בניו ושני הבנים האחרים לא נפגשו עם אימם מאז הפרידה.

[עריכה] קריירה פוליטית

הנסיון הראשון של קואיזומי להיבחר למושב המחוזי בבית הנבחרים שהחזיק אביו נכשל. לאחר מכן היה מזכירו של ראש הממשלה לשעבר טקאו פוקודה. ב-1972 ניסה שוב את כוחו בבחירות לפרלמנט והפעם הצליח לזכות בראשונה מבין אחת עשרה כהונות, כחבר במפלגה הליברלית דמוקרטית ובסיעתו של פוקודה בתוכה.

ב-1988 התמנה לשר הבריאות והרווחה, תפקיד שחזר למלא בשתי ממשלות נוספות לאחר מכן. בין לבין כיהן כשר הדואר והתקשורת החל מ-1992. כאשר הייתה המפלגה באופוזיציה היה שותף לסיעת השינסייקי, בה היו חברים פרלמנטרים צעירים.

שני נסיונות כושלים לזכות בהנהגת מפלגתו, ב-1995 וב-1999, קדמו לבחירתו לתפקיד ב24 באפריל 2001 ברוב גדול. זכייתו בבחירות הפנימיות יוחסה לשינוי בשיטת הפריימריז שאיפשר לחברי הסניפים המקומיים של המפלגה להצביע - זכות שהייתה שמורה עד אז לנציגיה בפרלמנט בלבד. יומיים לאחר מכן הצליח להרכיב קואליציה והיה לראש הממשלה.

[עריכה] בראשות הממשלה

[עריכה] מדיניות פנים

קואיזומי פעל כדי להחיות מחדש את הכלכלה העומדת במקום של יפן. על מנת להשיג מטרה זו ראה צורך בשינויים מבניים מקיפים במשק היפני. מטרתו הראשונה הייתה רפורמה במערכת הבנקאית, אשר עברה בהצלחה יחסית והפחיתה את כמות החובות האבודים בבנקים בחצי. את הכלכלן הייזו טקנקה שהיה אחראי על הרפורמה בבנקים מינה לאחר מכן לתפקיד שר הממונה על הרפורמה בדואר.

החשיבות העצומה של שיפור הדואר היפני נובעת מהתפקיד המרכזי שהוא ממלא במשק, מעבר לניהול מערכת הדואר עצמה. רבע מנכסיהם של משקי הבית ביפן מוחזקים כחסכונות בבנק הדואר, כמו גם כמות גדולה של פוליסות ביטוח חיים. הדואר הוא גם המעסיק הגדול ביותר ביפן.

עמדותיו של קואיזומי, ובכללן תוכניתו לרפורמה בדואר, היו מנוגדות לדעתם של רוב תושבי הכפר והאזורים החקלאיים ביפן. קואיזומי הוביל תזוזה של המפלגה ממוקדי הכוח המסורתיים שלה בפריפריה אל אוכלוסיית הערים. בהתאם לכך נקט גם מדיניות של הפחתת הסובסידיות לחקלאות. מהלכים אלה הפכו את קואיזומי לדמות שנוייה במחלוקת, אם גם אהודה על הרוב, במפלגתו וביפן בכלל.

המשק היפני הראה ב-2003 - 2005 סימני התאוששות שהתבטאו בעליות שערים בבורסת טוקיו ובתחזיות אופטימיות של קרן המטבע הבינלאומית לצמיחה כלכלית עתידית ביפן. בנוסף, החלה יפן לצאת מתקופת הדפלציה שפקדה אותה במהלך כהונתו.

[עריכה] מדיניות חוץ

גולת הכותרת של מדיניות החוץ של ממשלת קואיזומי הייתה היחסים הקרובים עם ארצות הברית ועם הנשיא בוש. יפן שלחה כוחות להלחם במלחמת עירק לצד האמריקאים. קואיזומי אישר הרחבה של הצבא היפני, אשר באופן מסורתי היה קטן מאז מלחמת העולם השנייה. ב-2001 הורחבו סמכויותיה של יפן להתערב צבאית מחוץ לאדמתה.

באוגוסט 2005, במלאות שישים שנה לתום מלחמת העולם השנייה, הביע קואיזומי חרטה בשם היפנים על הסבל שגרמה ארצם במלחמה. ההתנצלות התקבלה על ידי רבים במחאה. דרום קוריאה וסין לא ראו בעין יפה את ביקוריו של קואיזומי במקדש יסוקוני, המכבד את לוחמיה של יפן ממחלחמת העולם השנייה ובהם גם פושעי מלחמה.

[עריכה] אהדת הציבור

עם בחירתו היה קואיזומי מנהיג אהוד מאוד, הזוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, על אף ההתנגדות לרפורמות שהנהיג. הוא נבחר מחדש ב-2003 וההתאוששות הכלכלית עזרה לתדמיתו והגבירה את התמיכה בו. תמיכה זו צנחה במידה רבה ב-2004 בגלל הצעה לקצץ בזכויות הפנסיה של העובדים וגרמה לניצחון דחוק בלבד בבחירות לבית העליון של הדיאט באותה שנה. עם זאת, כאשר פיזר את הבית התחתון ב8 באוגוסט 2005 כדי להשיג רוב גדול שיאפשר לו להעביר את הרפורמה בדואר, זכה המהלך להצלחה רבה והמפלגה הליברלית אכן זכתה ברוב גדול. שיעורי התמיכה בקואיזומי עלו גם הם משמעותית בעקבות המהלך.