ג'יאנגשי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גְ'יָאנְגְשִׂי (江西/Jiāngxī) הוא מחוז במזרח סין. בירתו - נַאנְצָ'אנְג (南昌/Nánchāng). שטחו 166,900 קמ"ר, ואוכלוסייתו, המונה 42.2 מיליון נפש, מורכבת רובה ככולה מבני האן. בני האן הם דוברים ניבים שונים של סינית, בעיקר ממשפחת גאן, אך גם מנדרינית, וו וחווי.
המחוז ממוקם דרומית לנהר היאנגטסה, וצפונו שטוח למדי, בעוד דרומו מאופיין בגבעות. עיקר הייצור החקלאי שלו הוא אורז, אך גם כותנה ולפתית. הוא גם מקור עיקרי למחצבים שונים כגון נחושת, טונגסטן, זהב, כסף, אורניום ועוד. זהו מחוז עני למדי, דבר הבולט במיוחד לאור סמיכותו לאחדים מן המחוזות העשירים בסין - גואנגדונג, ג'ג'יאנג ופוג'יין.
במחוז ממוקמת העיר גִ'ינְגְדֶגֶ'ן, הידועה ברחבי סין כיצרנית הטובה ביותר של חרסינה. בצפון המחוז ממוקמים הרי לושאן המהווים אתר תיירות פופולרי בסין.
| מחוזות: אָנְחְווֵי · גָאנְסוּ · גֶ'גְ'יַאנְג · גְוָאנְגְדונְג (קאנטון) · גווֵיְג'וֹאוּ · גְ'יַאנְגְסוּ · גְ'יַאנְגְשִׂי · גִ'ילִין · הָאיְנָאן · הֶבּיי · הֶנָאן · הוּבּײ · הוּנָאן · הֵייְלוֹנְגְגְ'יָאנְג · יוּ'נָּאן · לְיָאונִינְג · סצ'ואן · פֿוּגְ'ייֵן · צִ'ינְגְהָאי · שָאַנשִׂי · שַאנְדונְג · שָאנְשׂי
אזורים אוטונומיים: גְוָאנְגְשִׂי · טיבט · מונגוליה התיכונה · נינְגְשְׂיָה · שׂינגְ'יָאנְג עיריות: בּייְגִ'ינְג · צ'וּנְגְצִ'ינְג · שאנגחאי · טייֵנְגִ'ין אזורים מנהליים מיוחדים: הונג קונג · מקאו ראו גם: הסטטוס הפוליטי של טאיוואן |
 |
