דיו קסיוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיו קאסיוס קוקיאנוס (ידוע אף כקאסיוס דיו) (155 - אחרי שנת 229 לספירת הנוצרים) - היסטוריון ואיש ציבור רומי.
בנו של קאסיוס אפרוניאנוס, סנאטור רומי, נולד בניקיאה שבביתיניה באסיה הקטנה. כך, על אף שהיה מצד אמו ממוצא יווני, ועל אף שכתביו נכתבו ביוונית שהייתה נהוגה במחוז בו נולד, יש להתייחס אליו כרומאי.
את מרבית ימי חייו העביר דיו קאסיוס בשירות הציבור. הוא היה סנאטור בימי שלטון הקיסר המטורף קומודוס ומושלה של העיר סמירנה, כיום איזמיר בתורכיה, לאחר מות הקיסר ספטימיוס סברוס. בערך בשנת 205 היה לקונסול, וכן לפרוקונסול באפריקה ובפאנוניה. הקיסר סוורוס אלכסנדר העריך אותו במידה רבה, ומינה אותו לקונסול לצדו בשנת 229 על אף שהמשמר הפריטוריאני התנגד לכך בשל היותו של דיו קאסיוס אדם תקיף. לאחר ששימש במשרה זו, פרש לגמלאות במולדתו, שם מת.
דיו פרסם היסטוריה של רומא, בשמונים כרכים, עליהם עבד במשך עשרים ושתיים שנים. ההיסטוריה הקיפה תקופה בת 983 שנים, והחלה מיום הגעתו של אניאס לאיטליה וייסודה של רומא עד לשנת 229.
עד לעליית יוליוס קיסר לשלטון נותן דיו קאסיוס רק סקירה מקוצרת של האירועים, אך לאחר מכן הוא יורד לפרטים באשר לתקופות מאוחרות יותר, ומזמנו של קומודוס הופכת ההיסטוריה למאוד מפורטת, ולמעשה לעדות ראייה.
משלושים ושישה הכרכים הראשונים נותרו אך שרידים מועטים. מן הכרך השלושים וחמישה נותר תיאור מפורט על מלחמתו של לוקולוס במיתרידטס השישי מלך פונטוס, ומן הכרך השישי תיאור של מלחמתו של פומפיוס בפיראטים, ושל כיבושיו במזרח. בין הכרך השלושים ושבעה לכרך החמישים וארבעה, העוסקים בתקופה שבין 65 לפנה"ס ובין 12 לפנה"ס, או מכיבושי פומפיוס ועד מותו של מרקוס ויפסניוס אגריפס, מצויים בידינו הכרכים בשלמותם. הספר החמישים וחמישי אבד ברובו, ובין הכרך החמישים ושישה לכרך השישים, דהיינו מתבוסתו של וארוס עד למותו של קלאודיוס מצויים הכרכים בידינו. לאחר מכן מצויים בידינו אך שרידים מועטים של עשרים הספרים הנוספים, לרבות קיצור שערך נזיר בשם יוחנן קסיפילינוס במאה האחת עשרה. הספר השמונים שרד, והוא מתאר את תקופת שלטונו של אלכסנדר סברוס בין שנת 222 עד שנת 229.
השרידים שנותרו מן הספרים האבודים הינם ציטוטים, ולעתים ציטוטים נרחבים, המצויים בספרי היסטוריונים אחרים.
דיו ראה בהיסטוריון תוקידידס משום מודל לחיקוי, אך הוא אינו משתווה אליו הן באופן בו הוא מחלק את נושאי כתיבתו ומארגן את החומרים העומדים לרשותו, והן בתקפות נימוקיו והסקותיו ההיסטוריות. סגנונו הוא בדרך כלל ברור, במקום בו הטקסט נותר במקורו.
חשיבות מרובה יש לדיו קסיוס בהיסטוריוגרפיה של תולדות עם ישראל. הוא אחד המקורות היחידים מהם ניתן ללמוד על מרד בר כוכבא. דיו נוקט עמדה לרעתם של היהודים, הן בתיאורו את מרד בר כוכבא, והן בתיאור מרד התפוצות שקדם לו. תיאורו של דיו את מרד התפוצות כלל, למשל, פיסקה בה הואשמו היהודים בכך שאכלו את בשר אויביהם, השתמשו במעיהם לחגורות, לבשו את עורם, ומשחו את פרצופיהם בדמם. עם זאת, פרטים שמסר באשר למרד בר כוכבא, כדוגמת העובדה כי המורדים נחבאו במערות מתחת לפני האדמה, קיבלו אישוש בממצאים ארכיאולוגיים, בעת שנמצאו מערות המסתור בשפלת יהודה. משום כך מקובל עתה לראות בתיאורו של דיו את המרד כנכון בעיקרו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קאסיוס דיו: היסטוריה (תרגום לאנגלית)
