דעת מקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מפעל דעת מקרא הוא מפעל פרשני לתנ"ך, הנוגע בכמה רבדים, החל מקביעת הנוסח הנכון למקראות וכלה בהבהרת הרעיון היסודי שהפסוק, הפרק או הספר מנסים להעביר לנו. ייחודו של פירוש זה הוא שהוא משלב בין הסתכלות מסורתית לבין שימוש בממצאי המחקר המודרני.

פירוש זה ייחודי גם בכך ששותפים לכתיבתו, בשונה ממרבית הפירושים שקדמו לו, אנשים רבים מאוד ובהם הרב מרדכי ברויאר שקבע לפי כתבי יד עתיקים את הנוסח, פרופ' יהודה אליצור, פרופ' פייבל מלצר, עמוס חכם, הרב שאול ישראלי ועוד רבים.

בראש הפרויקט עמד יהודה קיל, במשך שנים רבות איש החינוך הממלכתי דתי, ועל תפקידו במפעל "דעת מקרא" קיבל את פרס ישראל.

[עריכה] דרך הפירוש

צורת הפירוש מבוססת על דברי רשב"ם בפירושו: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא... והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום". כך, השתדלו המפרשים לפרש את הכתוב כפשטו, לפי הגילויים החדשים בנושאי גאוגרפיה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל וכדומה. בפירוש זה, המפרש את המקרא באופן מסורתי (כמעט ללא ביקורת הנוסח ומתוך אמונה בקדושת הדברים) אך מסתייע בממצאי המחקר המודרני, יש פולמוס סמוי עם ביקורת המקרא, ללא התמודדות ישירה עם דעותיהם ושאלותיהם של החוקרים השייכים לאסכולה זו, אך תוך פירוש אשר אמור להשמיט את הקרקע מתחתיהם. בכך שונה התמודדות זו מזו של רבי דוד צבי הופמן, אשר התפלמס באופן ישיר עם אנשי ה"ביקורת" ויצא תיגר על עצם מדעיותן של מסקנותיהם, וכן מזו של הרב מרדכי ברויאר, אשר מקבל הרבה ממצאיה בתחום הניתוח הספרותי אך מפרשם באופן אמוני.

[עריכה] מבנה הפירוש

הנוסח: התבסס על כתר ארם צובא שנחשב לכתב יד שנכתב על ידי אהרון בן אשר, והרמב"ם סמך עליו בספרו. הוגה ע"פ כתבי יד עתיקים אחרים ככל הניתן.
גוף הפירוש: פירוש מנוקד המפרש את הפסוק בצורה פשוטה, כולל ביאור מילים קשות, שמות מקומות ומקורן. הפירוש מסתמך רבות על ידיעות חדשות בגאוגרפיה וארכאולוגיה של ארץ ישראל. הפירוש כולל גם הערות הבאות להוכיח את הנאמר, להרחיבו, או להביא פירושים חלופיים.
פתיחה וסיום: כל ספר מחולק לחלקים-חלקים, ולפני ואחרי כל חלק מוסברים חלוקת הפרשה, סגנונה הספרותי, והסבר כולל לפרשה.
מבואות לספרים: בתחילת כל ספר ישנו מבוא כללי המסביר עניינים כלליים בספר, כגון זמן חיבורו, רקע היסטורי, הקבלות לספרי מקרא אחרים, הסבר על ביטויים או דמויות המופיעות בו וכדומה.