דפנה (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפנה - נימפה במיתולוגיה היוונית.
דפנה, בתו של אל הנהר, הייתה נימפה שדבקה בארטימים ובבקשתה מהן להישאר בתולות. לאוקיפוס בן מלך פיסה התאהב בדפנה וכדי להתקרב אליה היה מתחפש לנערה, ועד מהרה התחבב על דפנה בשל כישוריו היוצאי דופן בציד (יחסית לנערה כמובן). אפולון שראה את הצלחתו וקינא בו עורר בנימפות את החשק לשחות בנהר, ולאוקיפוס שכמובן היה גבר סירב להצטרף אליהן והן התנפלו עליו והפשיטו ממנו את בגדיו במשובה. כאשר גילו את מינו הן דקרו אותו למוות בסכיני ציידים.
דפנה הייתה גם אהבתו הראשונה של אפולו וכאשר זה חיזר אחריה ברחה ממנו, אך כאשר ראתה שהוא משיג אותה היא התפללה לאבא שלה, אל הנהר, שיחוס עליה כאשר הוא שמע את בקשתה, הפך אותה לעץ הדפנה. מאז ביקש אפולון שענפי העץ ישמשו לזרי ניצחון למנצחים בקרבות ובתחרויות. במשחקים הפיתיים אכן היה זר עלי דפנה הפרס למנצחים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דפנה |
