דריוס מיו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דריוס מיו Darius Milhaud (4 בספטמבר 1892 - 22 ביוני 1974) היה מלחין ומורה יהודי-צרפתי. הוא היה חבר בקבוצת השישה ואחד המלחינים הפורים ביותר במאה ה-20.
מיו נולד למשפחה יהודית באקס-אן-פרובנס והתחיל ללמוד בפאריז אצל שארל וידור ווינסנט ד'אינדי. כיון שהתיידד עם אריק סאטי שנים רבות לפני שנוצרה קבוצת השישה, היה היחיד מחברי הקבוצה שלא היה מעולם במחלוקת עם מלחין זה. בצעירותו עבד זמן מה בפמליה הדיפלומטית של פול קלודל, המשורר והמחזאי החשוב, שכיהן כשגריר צרפת בברזיל.
בשנת 1952 חי תקופת מה בישראל וכתב בה חלק מן האופרה שלו "דוד".
בטיול בארצות הברית בשנת 1922 גילה את הג'אז, שהשפיע רבות על השקפתו המוזיקלית. הוא עזב את צרפת בשנת 1939 והיגר לאמריקה בשנת 1940. הוא עבד שם בהוראה במילס קולג' באוקלנד, קליפורניה.
משנת 1947 עד 1971 לימד לסירוגין במילס ובקונסרבטואר בפאריז, עד שמחלה, שהתגלתה אצלו בסביבות 1947 והביאה אותו לבסוף לכיסא גלגלים, אילצה אותו לפרוש מעבודתו. הוא מת בז'נבה.
[עריכה] תלמידיו הנודעים של מיו
- יאניס קסנאקיס
- מורטון סובוטניק
- דייב ברובק
- ביל סמית
- ברט בכרך
- סטיב רייך
- קרלהיינץ שטוקהאוזן (אם כי הוא עזב את לימודיו בשלב מוקדם)
- ויליאם בולקום
- צ'ארלס דודג'
- פיליפ גלאס (במחנה קיץ, שם חלק על דעתו של אהרון קופלנד).
- סטנלי הולינגסוורת'
המוזיקה שלו נודעת במיוחד בהשפעה שקיבלה מן הג'אז ומן השימוש שהוא עושה בפוליטונאליות (שימוש ביותר מסולם אחד בבת אחת).
מיו (כמו בני זמנו פאול הינדמית, בוהוסלב מרטינו והייטור וילה לובוס) הצטיין במהירות כתיבתו, יוצר שפעולת ההלחנה נראתה טבעית לו כמעט כנשימה. יצירותיו החשובות ביותר כוללות את "השור על הגג" (Le Boeuf sur le Toit) (באלט), "בריאת העולם" (ג'אז), "סקאראמוש" (סוויטה לשני פסנתרים) ו-"Saudades do Brazil" (סוויטת מחול). את האוטוביוגרפיה שלו הכתיר בשם "תווים ללא מוזיקה", שם ששונה לאחר מכן ל"חיי המאושרים".
[עריכה] ראו גם
רשימת יצירות נבחרות בוויקיפדיה האנגלית.
