האימפריה המאורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האימפריה המאורית או מאוריה, היא אימפריה עתיקה בחלקה הדרומי של יבשת אסיה. שטחה היה גדול וחלש על שטחים בהודו, פקיסטן ובלוצ'יסטן של היום. האימפריה, שנשלטה על ידי השושלת המאורית, נחשבת לאימפריה החזקה ביותר של הודו העתיקה.

שורשיה של האימפריה המאורית נעוצים בממלכה העתיקה מגאדה (मगध) שהתקיימה במאה החמישית לפני הספירה במזרח הודו ובנגל, וחדלה להתקיים עם התגבשותה של האימפריה המאורית בשנת 321 לפני הספירה. מקים האימפריה היה הקיסר צ'נדרגופטה מאוריה (סנסקריט: चन्द्रगुप्त मौर्य), אבי השושלת המאורית. הוא קבע את העיר פטאליפוטרה (פטנה של היום), במחוז ביהר שבצפון הודו המודרנית, כבירתה של האימפריה.

תוכן עניינים 1 שטחה של האימפריה 2 היטוריה 2.1 שחרורה של תת היבשת ההודית 2.2 שלטונו של אשוקה

[עריכה] שטחה של האימפריה

עם הקמתה הייתה האימפריה קטנה מאוד ושטחיה לא עלו על שטחיה המקוריים של ממלכת מאגדה. במהרה השתלט הקיסר מאוריה על השטחים שסביבה, שכללו את רוב רובו של חצי האי ההודי (למעט שטח קטן בדרום חצי האי וכן האי סרי לנקה) ושטחים סביבו. גבולותיה של האימפריה היו בגבול הטבעי של רכס הרי ההימלאיה בצפון, מפרץ בנגל ואסאם (סמוך לבנגלדש המודרנית) במזרח ואפגניסטן במערב. בסך הכול מדובר בשטח של 5 מיליון קילומטרים רבועים.

הקיסר בינדוסארה, שליטה השני של האימפריה (297-272 לפני הספירה), הוא הקיסר שכבש את המחוזות במרכז חצי האי ההודי ודרומו ולמעשה הרחיב את גבולות האימפריה.

[עריכה] היטוריה

[עריכה] שחרורה של תת היבשת ההודית

בשנת 321 לפני הספירה היה חלקה המערבי של האימפריה בשליטתה של האימפריה המקדונית. מאוריה הדף את פלישתו סלאוקוס הראשון, מצביא מצבאו של אלכסנדר הגדול, ולמעשה שחרר את האזור משליטה מקדונית.

בתום הקרב, מאוריה יכל לבנות מערכת מסחר ענפה, הן בתוך האימפריה והן מחוצה לה. הוא ביצע רפורמות כלכליות שהצליחו מאוד בשל המערכת האחידה שבנה לחקלאות, כלכלה ובטחון. עובדה זו ייצבה את המערכת השלטונית באימפריה המאורית וחיזקה את מעמדו של מאוריה כקיסר רב עוצמה.

[עריכה] שלטונו של אשוקה

אשוקוורדן מאוריה (Ashokavardhan Maurya), הידוע יותר כאשוקה הגדול, היה הקיסר השלישי של האימפריה ובן לשושלת המאורית. תחת שלטונו האימפריה נהנתה מכחצי מאה של שלום ובטחון, ובזמנו האימפריה הפכה לבעלת השפעה גדולה במיוחד בתחום הפוליטי והרמוניה חברתית. הייתה גם תקופה חשובה ביחסים בין בני הדתות הנפוצות באימפריה - הינדואיזם, ג'ייניזם ובודהיזם.

אשוקה ניסה להפיץ את הבודהיזם ונחל הצלחה חלקית, בין היתר במערב אסיה, דרום-מזרח אסיה, מרכז אירופה וסרי לנקה.