זכריה פרנקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכריה בן יעקב קאפיל פרנקל (1801-1875), רב ותאולוג יהודי.
זכריה פרנקל נולד בפראג, במרכז העתיק של הלמדנות היהודית. בן למשפחת אמידים אשר הייתה מן הבולטות בקהילה ורבנים יידועי שם נמנו עם אבותיו. בנעוריו התחנך על ברכי אביו, מלבד החינוך היהודי רכש לו גם חינוך כללי. בצעירותו למד בישיבה מקומית. משנסמך להוראה נתקבל לאוניברסיטה, באמצע שנות העשרים לחייו נסע לבודפשט כדי להוסיף על לימודי הקודש שלו לימודי חול. תחילה בבית ספר תיכון ואחר כך באוניברסיטת פשט. בשנת 1831 בהיותו בן שלושים, הוענק לו תואר דוקטור בפילוסופיה ובשפות עתיקות.
בעקבות התואר היה למועמד רצוי ביותר לשלטונות כרב של מחוז לייטמריץ (Lietmeritz). כך היה לרב הראשון בבוהמיה אשר התחנך באוניברסיטה. כאשר התיישב בעיר טפליץ (Teplitz) לא הנהיג פרנקל תיקונים קיצוניים, הוא אף הבהיר שלא יסבול יוזמות מצד בני הקהילה לשנות מהמנהג הדתי הקיים. אף על פי כן הנהיג דרשות סדירות שבועיות בגרמנית, לראשונה בבוהמיה, בניגוד למקובל, שתי דרשות בשנה. פרנקל אף העמיד מקהלת גברים תמידית בבית הכנסת ועמד על שמירת הסדר והתנהגות נאותה שם.
בשנת 1863 עקר לדרזדן שם נתמנה לרב הראשי לסקסוניה שהייתה מן המדינות אשר העניקו זכויות מזעריות ליהודים. את כתביו הראשונים הקדיש לשיפור מצבם הפוליטי של היהודים ובמיוחד לביטול השבועה המשפילה שהייתה מוטלת עדיין על היהודים. מתוך הכרה בגדלותו הוצעה לו כהונת רב ראשי בברלין. המשא ומתן נמשך מ-1838 עד 1842, לבסוף ויתר על משרת הרבנות בברלין והעדיף להישאר בדרזדן. בשל בקיאותו בלימודי הקודש והשכלתו הגבוהה ובהיותו מייצג "שביל זהב" ב-1854 נבחר לראש המוסד ולפרופסור לתלמוד בסמינר התאולוגי היהודי הראשון בברסלאו. פרנקל אף היה אף שותף בהקמתו.
פרנקל כתב רבות, בשנת 1851 הוציא עיתון מדעי וערך את הירחון Monatschrift für Geschichte und Wissenschafft Judenthums במשך 17 שנה. בין חיבוריו המפורסמים אפשר למצוא מספר חיבורים בעברית:
- "דרכי המשנה" (1859), אשר עורר ביקורת רבה.
- "מבוא הירושלמי"
- "אהבת ציון"
מבין ספריו ומאות מאמריו:
- שבועת היהודים
- תרגום השבעים
בשנות ה-30 של המאה ה-19 התחיל להתעניין בגישה מדעית ביקורתית בהתפתחות ההלכה, הוא נחשב לאבי המחקר התלמודי ההיסטורי ביקורתי. פרנקל רצה להראות בכלים היסטוריים מדעיים כי אמנם ההלכה היהודית קדומה וכי היהודים קיימו את ההלכה גם בתקופה החשמונאית.
פרנקל היה איש רב פעלים ומעורב עם הבריות, שתדלן למען זכויות היהודים בסכסוניה. בחיי היום יום פרנקל שמר הלכה, לימד כל יום גמרא בבית הכנסת. הוא שילב תפילות בגרמנית בסדר התפילה בבית הכנסת ותמך בגישה ביקורתית וברפורמה מתונה למען כלל ישראל.
ב-1842 תמך לראשונה להפתעת הכול בסידור התפילה הרפורמי, על אף שהיו בו שינויים מהנוסח המקובל. אך הוא יצא נגד הוצאת הרעיון המשיחי מהסידור.
