יוהנס ברהמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך בבדיקה פרט או פרטים מסוימים בערך זה עלולים להיות שגויים ונמצאים בבדיקה כרגע. הבדיקה תארך עד שבעה ימים. לפרטים ניתן לעיין בדף השיחה.

יוהנס ברהמס Johannes Brahms
נולד 7 במאי, 1833 המבורג, גרמניה נפטר 3 באפריל, 1897 וינה, אוסטריה תקופה/זרם רומנטית מספר יצירות ידוע 127

יוהנס ברהמס Johannes Brahms,‏ (7 במאי 1833, המבורג - 3 באפריל 1897, וינה). מלחין גרמני מהזרם הרומנטי, שיצירתו מתאפיינת בסממנים קלאסיים מובהקים. נחשב ל"יורשו" המובהק של בטהובן.

תוכן עניינים 1 חייו 2 יצירתו 3 השפעות על יצירתו 4 אישיותו 5 יצירות חשובות שכתב 5.1 מוזיקה לתזמורת 5.2 מוזיקה ווקאלית 5.3 מוזיקה קאמרית 5.4 מוזיקה לפסנתר סולו 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

ברהמס נולד בהמבורג. אביו, שהנחיל לו את שיעורי המוזיקה הראשונים, היה נגן קונטרבס. ברהמס גילה כשרון גדול בנגינה בפסנתר, ואף תרם להכנסה המשפחתית בנגינה במסעדות ובתיאטראות, וכן במתן שיעורי מוזיקה. מקובל לחשוב כי ברהמס נאלץ לנגן בפסנתר במסבאות ובבתי זונות, אבל אין לסברה זו תימוכין במחקר.

ברהמס הצעיר אף הופיע במספר קונצרטים כפסנתרן, אבל לא קנה לעצמו מוניטין בתחום זה.

נסיונותיו הראשונים בהלחנה לא זכו לתשומת לב ולהכרה עד שיצא ב-1853 לסיבוב קונצרטים. בסיור זה פגש את יוזף יואכים, פרנץ ליסט ורוברט שומן. יואכים היה לימים לאחד מחבריו הטובים, ואילו שומן תרם לביסוס שמו של ברהמס הצעיר בשבחו אותו בכתביו, הוא אף הגדיל לעשות וכינה את ברהמס "יורשו של בטהובן", לתואר הזה הייתה השפעה עצומה על עבודתו של ברהמס כמלחין, שכן על מנת להצדיק את התואר היה עליו לעבוד קשה במיוחד - עובדה זו התבטאה בכך שברהמס פרסם את הסימפוניה הראשונה שלו אך ורק בהיותו בן 45, גיל מאוחר מאוד - להשוואה, מוצארט, היידן ובטהובן פרסמו את הסימפוניות הראשונות שלהם לפני הגיעם לגיל 20.

ברהמס גם הכיר את אשתו של שומן, המלחינה והפסנתרנית קלרה שומן שהייתה מבוגרת ממנו ב-14 שנה. ב-1854 נשאר ברהמס עם קלרה, לאחר ששומן אושפז במוסד לחולי-נפש בעקבות נסיון התאבדות. שומן מת כעבור שנתיים, והקשר ביניהם נמשך גם לאחר מותו. הקשר בין קלרה וברהמס נותר תמיד אפלטוני, על אף שהיה רגשי וסוער. ברהמס אמנם ניהל מספר רומאנים בחייו, אך הוא לא נישא מעולם.

בשנת 1862 עקר לוינה והפנה את מלוא מרצו להלחנה. בזכות יצירות כגון רקוויאם גרמני ביסס את המוניטין שלו וזכה עוד בימי חייו להיחשב למלחין דגול. תהילה זו העניקה לו את הביטחון העצמי להשלים את הסימפוניה הראשונה שלו, אותה פרסם ב-1876 לאחר עשר שנות עבודה. שלוש הסימפוניות הנוספות הופיעו אחר כך בקצב מהיר (1877, 1883, 1885). ב-1877 כתב ברהמס את הקונצ'רטו הכפול לכינור ולצ'לו, ומאז לא חזר לכתוב מוזיקה תזמורתית.

ברהמס יצא למסעות רבים, למטרות הקריירה המוזיקלית שלו (סיבובי הופעות) וכן לשם בילוי. לרוב היה מבקר באביב באיטליה, ובקיץ היה בוחר בסביבה כפרית נעימה שבה יוכל להתרכז בעבודת ההלחנה.

ב1890 החליט לפרוש מעיסוקיו כמלחין. במבחן הזמן לא עמד ברהמס במילתו שלו, שכן בשנים שקדמו למותו כתב כמה יצירות מופת חשובות, ביניהן שתי סונטות לקלרנית אופוס 120 (1894) וארבעה שירים רציניים Vier ernste Gesänge אופוס 121 (1896).

ברהמס מת בווינה מסרטן הכבד (ולפי גרסה אחרת, סרטן הלבלב) ושם אף נקבר, בבית הקברות המרכזי (Zentralfriedhof) בחלקת המוזיקאים, בסמוך לקברם של בטהובן, שוברט ואחרים.

[עריכה] יצירתו

ברהמס הלחין כמה יצירות בולטות לתזמורת, ביניהן ארבע סימפוניות, שני קונצ'רטי לפסנתר, קונצ'רטו לכינור, קונצ'רטו "כפול" לכינור ולצ'לו, שתי פתיחות סימפוניות ואת היצירה הווקאלית הגדולה למקהלה, "רקוויאם גרמני". ברהמס היה גם מלחין פורה בשיטת הנושא ווריאציה, וכתב בין השאר וריאציות לנושאים מאת הנדל, פגניני והיידן.

ברהמס הלחין גם יצירות קאמריות רבות, ביניהן שתי סונטות לצ'לו ולפסנתר, שלוש סונטות לכינור ולפסנתר, שלוש סונטות לפסנתר, שתי סונטות לקלרנית ולפסנתר, שלישיות פסנתר שונות (אחת יוצאת דופן בהּ יש תפקיד קרן במקום תפקיד הצ'לו כמקובל), רביעיות מיתרים ורביעיות פסנתר, חמישיית פסנתר, חמישיית קלרנית, שתי חמישיות מיתרים, שתי שִׁשיות מיתרים. כמו כן קטעי סולו לפסנתר, ("מיניאטורות") - בלדות, אינטרמצי, רפסודיות וכיו"ב. הוא גם בין המלחינים הבולטים ביותר בסגנון הליד ("השיר האמנותי"), והלחין כמאתיים מהם.

בכתיבת ליד השתדל להתרחק מנושא ה"אהבה" (יוצא דופן בולט: השיר "היכן את, מלכתי?"). בלידר של ברהמס אנו רואים יותר נושאים של נוסטלגיה: זכרון הילדות, חזרה אל התמים והתרפקות על העבר. בשיריו מוטיבים עממיים וכפריים רבים (הן טקסטואלית והן מוזיקלית). בלידר של ברהמס הפסנתר חוזר לתפקודו הראשון כתשתית ליווי הנותנת תמיכה לזמר ולא כפרטנר-מבצע שווה ערך. בין שיריו המשובחים ביותר: "המוות, זהו לילה קריר", "היכן את, מלכתי?", "בדידות שדה", "מסע ים", "לו ידעתי הדרך חזרה", "בשורת אהבה" וכמו כן מחזור השירים "ארבעה שירים רציניים" (היצירה לפני-האחרונה שכתב בחייו) אופוס 121 שכתב למלים מתוך ספר קוהלת ובן-סירא. מחזור של עגמומיות והרהורים עמוקים על הבלות החיים.

[עריכה] השפעות על יצירתו

ברהמס היה מעריץ מושבע של בטהובן, והתאפיין בכך יותר מכל מלחין רומנטי אחר. בחדר עבודתו השקיף על שולחנו דיוקן שיש של המלחין הקלאסי המוערץ עליו. ביצירותיו של ברהמס ניתן להבחין בהשפעות ברורות, ואף חיקויים, ליצירתו של בטהובן, ובכלל זה הסימפוניה התשיעית.

ברהמס אהב גם מלחינים אחרים מהזרם הקלאסי, בהם מוצארט והיידן. הוא אסף מהדורות ראשונות של יצירותיהם, וכן ערך גרסאות ביצוע לעבודתם.

מלחינים נוספים שהשפיעו על ברהמס הם: יוהן סבסטיאן באך, פרנץ שוברט, פליקס מנדלסון-ברתולדי, ורוברט שומאן.

חיבתו של ברהמס לזרם הקלאסי מתבטאת גם בצורות המוזיקליות בהן בחר ללחניו. הוא הרבה לכתוב בצורות הקלאסיות של סונטה, סימפוניה וקונצ'רטו. ניתן לומר כי ברהמס הוא הקלאסי ביותר מבין המלחינים הרומנטיים. בכך נבדל מתלמידיו של ריכרד וגנר, והמחלוקת בין שתי האסכולות הייתה לאחד ממאפייניו הבולטים של עולם המוזיקה הגרמני בשלהי המאה ה-19.

השפעה נוספת על יצירתו של ברהמס נודעה למוזיקה העממית. ברהמס עיבד 144 שירי עם גרמנים לפסנתר ולסולן, ורבים מבין הלידר שכתב מתארים סביבה כפרית ומפתחים נושאים מחיי העם. הריקודים ההונגרים הם בין יצירותיו האהובות והמוכרות ביותר עד ימינו, במיוחד בגרסתם לתזמורת.

ברהמס עשה שימוש נרחב בחידושים הטכנולוגיים שהוכנסו לפסנתר, שקיבל את צורתו העכשווית במהלך חייו. ביצירותיו לפסנתר ובלידר שלו הוא משתמש בצלילי הבס העמוקים ובדוושה לשם יצירת צליל עשיר וחזק.

[עריכה] אישיותו

בדומה לבטהובן הנערץ עליו, אהב ברהמס את הטבע ויצא לעתים תכופות לטיולים רגליים ביערות המקיפים את וינה. יחסו לילדים היה מצוין, ובטיוליו היה מחלק לילדים ממתקים שהכין מבעוד מועד. מנגד, היה יחסו למבוגרים סרקסטי וקצר-רוח לעתים, מה שהביא להתרחקותם. אלו מביניהם שנותרו חבריו, נשארו נאמנים לו ביותר.

החל בשנות השישים של המאה ה-19, היה ברהמס לאדם אמיד למדי בזכות יצירותיו שנמכרו בתפוצה רחבה. עם זאת, אימץ סגנון חיים פשוט, והתגורר בדירת שלושה חדרים צנועה עם סוכנת בית. חלק נכבד מכספו העניק לקרוביו, ותמך בסתר במוזיקאים צעירים.

ברהמס הקפיד מאוד על שלמות. יש הסבורים כי הסימפוניה הראשונה שלו למעשה איננה הראשונה שכתב, שכן נהג להשמיד לעתים יצירות שלמות שלא עמדו בסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו. נבואתו של שומן כי ברהמס עתיד להיות המלחין הגדול הבא אחרי בטהובן תרמה למעמסה שנחה על כתפיו, והפכה אותו ביקורתי יותר כלפי עצמו. נבואה זו עירערה את בטחונו העצמי, וייתכן כי עיכבה גם את פרסום הסימפוניה הראשונה.

[עריכה] יצירות חשובות שכתב

[עריכה] מוזיקה לתזמורת

• פתיחה אקדמית
• פתיחה טראגית
• ארבע סימפוניות
• ואריאציות על נושא מאת היידן
• שני קונצ'רטים לפסנתר ותזמורת
• קונצ'רטו לכינור ותזמורת
• "הקונצ'רטו הכפול" לכינור, צ'לו ותזמורת

[עריכה] מוזיקה ווקאלית

• שירים רבים לקול ופסנתר
• שירים רבים למקהלה (הידועים בהם הם שני מחזורי השירים "וואלסים על שירי אהבה")
• רקוויאם גרמני

[עריכה] מוזיקה קאמרית

• חמישייה לפסנתר וכלי-קשת
• חמישייה לקלרנית וכלי-קשת
• שלישיות לפסנתר, כינור וצ'לו
• שלוש רביעיות לפסנתר וכלי-קשת
• שתי חמישיות מיתרים
• שלישיה לקלרנית, פסנתר וצ'לו
• שלוש סונטות לכינור ופסנתר
• שתי סונטות לפסנתר וצ'לו
• שתי סונטות לקלרנית ופסנתר
• שלוש רביעיות מיתרים
• שתי שישיות מיתרים

[עריכה] מוזיקה לפסנתר סולו

• שלוש סונטות לפסנתר
• ארבע בלדות אופוס 10
• קטעים קצרים רבים, כגון אינטרמצי
• ואריאציות על נושא מאת היידן

[עריכה] קישורים חיצוניים

• יוהנס בראהמס, הספרייה הוירטואלית של מט"ח
• רשימת קישורים אודות ברהמס
• תולדות חייו של ברהמס מסודרים על פני ציר זמן
• ביצועים של ברהמס
  • הסימפוניות של ברהמס קטעים להאזנה
  • ביוגרפיה ויצירות לפסנתר, אתר אגודת הפסנתרנים
  • ביצועים של ברהמס להורדה חופשית
  • קישורים לביצועים של ברהמס באתר Classic Cat