ויקיפדיה:כללים לתעתיק מרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 הקדמה 2 השפה הרוסית 3 האותיות ברוסית 3.1 עיצורים 3.2 תנועות 3.3 תנועות מחנככות 3.4 אחרות 4 תעתיק 5 זמני, לצורך העריכה 6 הצעת סיכום זמנית

[עריכה] הקדמה

דף זה מתאר את הצורה שבה יש לתעתק שמות אנשים, שמות מקומות, ומילים אחרות מרוסית לכתב עברי. בנוסף, ראו את דף ההנחיות הראשי בנוגע לתעתיק משפות זרות לעברית.

כל הכתוב בדף זה בינתיים איננו סופי, וכפוף לשינוי בהתאם לדף השיחה

[עריכה] השפה הרוסית

רוסית היא שפה סלאבית וככזו דומה לשפות סלאביות אחרות, במיוחד לשפות הסלאביות המזרחיות שאליהן היא משתייכת. בניגוד לשפות כמו פולנית או צ'כית שנכתבות באלפבית הלטיני, השפה הרוסית, כמו גם האוקראינית והבלארוסית - שתיהן שפות סלאביות מזרחיות, נכתבת באלפבית הקירילי.

מאפיין מיוחד של שפות אלו הוא קיומם של עיצורים "רכים" (עיצורים מחונככים) ושל עיצורים "קשים" (עיצורים מוולנים או בלתי-מחונככים). ברוסית קיימות אותיות מיוחדות לציון "קישוי" או "ריכוך" של עיצור, וכמו-כן אותיות המציינות דיפתונגים יורדים, שגם להן לעתים יש השפעה על ה"קושי" של העיצור הסמוך להן.

[עריכה] האותיות ברוסית

האותיות השונים הקיימות ברוסית מפורטות כאן, כשהן מחולקות לארבע: אותיות המסמלות עיצורים, אותיות המסמלות תנועות, אותיות המסמלות תנועות מחנככות, ושאר האותיות (Ы, סימן הקושי, וסימן הריכוך).

[עריכה] עיצורים

ברוסית יש 21 עיצורים. לרובם גרסות קשות ורכות.

אות המסמלת עיצור		הגייה קשה	הגייה רכה
שם האות	צורת האות
бэ	Б б Б б	[b]	[bʲ]
вэ	В в В в	[v]	[vʲ]
гэ	Г г Г г	[g]	[gʲ]
дэ	Д д Д д	[d]	[dʲ]
жэ	Ж ж Ж ж	[ʐ]
зэ	З з З з	[z]	[zʲ]
и краткое	Й й Й й		[j]
ка	К к К к	[k]	[kʲ]
эль	Л л Л л	[l]	[lʲ]
эм	М м М м	[m]	[mʲ]
эн	Н н Н н	[n]	[nʲ]
пэ	П п П п	[p]	[pʲ]
эр	Р р Р р	[r]	[rʲ]
эс	С с С с	[s]	[sʲ]
тэ	Т т Т т	[t]	[tʲ]
эф	Ф ф Ф ф	[f]	[fʲ]
ха	Х х Х х	[x]	[xʲ]
цэ	Ц ц Ц ц	[ts]
че	Ч ч Ч ч		[ʨ]
ша	Ш ш Ш ш	[ʂ]
ща	Щ щ Щ щ		[ɕ]

[עריכה] תנועות

ברוסית ישנן 5 תנועות המקבילות לחמש התנועות הבסיסיות הקיימות בעברית או באנגלית, ותנועה נוספת Ы שתפורט להלן.

אות	הגייה
А а А а	[a]
И и И и	[i]
О о О о	[o]
У у У у	[u]
Э э Э э	[e] או [ɛ]

[עריכה] תנועות מחנככות

ברוסית קיימות 4 אותיות המייצגות תנועות מיוחדות. במקרים מסוימים הן מייצגות את העיצור [j] (האות יו"ד בשווא נח) בצירוף תנועה לאחריו, ובאחרים הן מייצגות חינכוך של העיצור הבא לפניהן, ולאחריו תנועה. במספר מקרים מיוחדים הן מייצגות תנועה בלבד.

אות	בתחילת מילה, לאחר אפס תנועה, או לאחר תנועה	לאחר כל העיצורים (מלבד יוצאי הדופן)	מקרים מיוחדים
Е е Е е	[je]	[ʲe]
Ё ё Ё ё	[jo]	[ʲo]
Ю ю Ю ю	[ju]	[ʲu]
Я я Я я	[ja]	[ʲa]

כלומר, לאחר רוב העיצורים, אותיות אלו הופכות את העיצור הבא לפניהן למחונכך, ואחריו התנועה. בתחילת מילה, לאחר תנועה, או לאחר "שווא נח", הן מבוטאות כיו"ד עיצורית שאחריה התנועה.

[עריכה] אחרות

ישנן שלוש אותיות נוספות ברוסית:

אות	משמעות / הגייה
Ь ь Ь ь	סימנים אלו מציינים אפס תנועה, בדומה לשווא הנח אות המציינת תנועה שתבוא לאחר אחת מהאותיות הללו תציין עיצור סדקי פוצץ, ולאחריו התנועה אות המציינת תנועה מחנככת שתבוא לאחר אחת מהאותיות האלה תציין את העיצור [j], ולאחריו התנועה	חינכוך
Ъ ъ Ъ ъ		קושי
Ы ы Ы ы	[ɨ]

[עריכה] תעתיק

כלל האצבע בקביעת התעתיק היה ההתייחסות לכתיב, ולא להגייה.

לכן, לכל אות קירילית שנמצאת בשימוש ברוסית יש תעתיק אחד ויחיד, שאיננו מושפע מתופעות שונות הקיימות רק בדיבור ולא בכתיבה (הידמות קולית, הידמות בין תנועות, חיטוף/רדוקציה של תנועות וכו'), או מהבדלי הגייה בין אזורים שונים של דוברי רוסית.

[עריכה] זמני, לצורך העריכה

אות המסמלת עיצור	הגייה קשה	הגייה רכה
Β β Beta	/b/	/b/

[עריכה] הצעת סיכום זמנית

ההצעה שלהלן היא הצעה זמנית שעדיין לא התקבלה, ולפיכך היא נועדה לעיון בלבד. היא מתבססת על דף השיחה, ואפשר להכניס בה שינויים לאחר דיון בדף השיחה. כיוון שהעניין תלוי ועומד כבר זמן רב, בואו נשתדל לערוך את הדיון המסכם במהירות האפשרית.

1. כללי התעתיק לא יחולו על שמות מקומות שכבר יש להם כתיב מקובל בעברית. דוגמאות: מוסקבה, לנינגרד, סנקט פטרבורג, גורבצ'וב, פוטיומקין וכו'.
2. כתיב קודם להגייה (למעט כמה סייגים שיפורטו להלן) - התעתיק מתחשב בעיקר בכתיב ופחות בהגייה. כך, למשל, התנועות יתועתקו לפי האופן שבו הן נכתבות ברוסית ולא לפי האופן שבו הן נהגות. לפיכך תופעת ה"רדוקציה" - שינוי באיכות התנועות הלא-מוטעמות - לא תבוא לידי ביטוי בתעתיק. כמו כן אסימילציה (הידמות) בין עיצורים, או שינוי בקוליות העיצורים לא יבואו לידי ביטוי. לכלל הזה כמה סיבות: (1) כך נהוג בדרך-כלל בשמות רוסיים שכבר יש להם כתיב מסורתי בעברית (למשל: מוסקבה). (2) כך אין צורך להכריע מהו הדיאקלט הרוסי העדיף (מבחינת ההגייה) לצורכי התעתיק. (3) לעתים קרובות, הכתיב הרוסי מכיל יותר אינפורמציה מאשר ההגייה (שבה חלק מההבחנות מתבטלות), ולפיכך היצמדות לכתיב במקום להגייה מצמצמת את אובדן האינפורמציה בתעתיק.
3. עיצורים "רכים" (פלטליזציה, או חנכוך של עיצורים) יסומן באמצעות האות יו"ד. זהו אינו פתרון אידאלי, אבל הוא עדיף מכמה בחינות: (1) כך נהוג בשמות סלאביים שכבר יש להם כתיב מסורתי בעברית, למשל: פוטיומקין (ולא "פוטומקין" או "פוצומקין"), ביאליק (ולא "באליק"). (2) השיטה הזאת שומרת על ההבחנה בין העיצורים ברוסית, ובאופן עמום גם את ההגייה המקורית, בלי צורך בסימנים דיאקריטיים מיוחדים. הערה: צריך לשים לב, שבנוגע לעיצורים "רכים" דווקא ההגייה קובעת ולא הכתיב. ה"ריכוך" מסומן ברוסית ברוב המקרים באמצעות מערכת מיוחדת של סימני תנועות, אבל הסימן е שלכאורה מסמן שלפניו עיצור מרוכך, מופיע מדי פעם גם אחרי עיצור "קשה". במקרים הנדירים שבהם מופיע הסימן ъ ניאלץ להתעלם ממנו, כך שבמקרים מסויימים הקורא העברי לא יוכל לדעת בוודאות לפי התעתיק אם מדובר בעיצור "רך" או "קשה".
4. הצירוף ий בסוף מילה יתועתק כיו"ד אחת בלבד (יורי ולא: "יוריי").
5. התנועה ы תתועתק כסגול (כלומר ברוב המקרים לא תתועתק כלל) תתועתק כחיריק (כלומר באמצעות האות יו"ד).
6. העיצור щ יתועתק באמצעות הצירוף "שצ'".
7. מקרים שבהם יש להעדיף את ההגייה על פני הכתיב: (1) "ריכוך" של עיצורים (2) הצירוף гкий בסוף מילה, לדוגמה: лёгкий - "ליוחקי" (-גְקִיְ) мягкий - "מיאחקי"(-גְקִיְ) (3) הצירוף сч בתחילת מילה, לדוגמה: счёт - "שוט" (סצ'-) счастье - "שסטייה" (סצ'-).