כרטיס רשת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מחשב (לקוח), טלפון IP | Application | |
| Presentation | ||
| Session | ||
| Transport | ||
| נתב | BRouter | Network |
| מתג, כרטיס רשת, גשר | Data Link | |
| רכזת (hub), repeater, מודם | Physical | |
כרטיס רשת (NIC - Network Interface Card) הוא חומרת מחשב המאפשרת למחשב להתחבר לרשת מחשבים. מכיוון שכרטיס הרשת מהווה את שער הגישה של המחשב אל הרשת מועברת בו כתובת MAC המשמשת המחשב בכל התקשורת שעוברת דרך אותו כרטיס הרשת.
כרטיס הרשת הוא חלק משכבת ה-Data Link במודל ה־OSI.
כרטיס הרשת צריך להיות מותאם לפרוטוקול המשמש ברשת בה הוא פועל - Ethernet, Token Ring, או אחרת.
לכרטיסי רשת כיום יש בדרך כלל חיבור RJ-45 וכן מספר נוריות המורות למשתמש האם קיים חיבור והאם מתקיימת תקשורת, ברוב המקרים הם מתחברים ללוח האם דרך חריץ PCI או משולבים בלוח האם עצמו. בכרטיסי רשת ישנים היה קיים גם חיבור BNC.
כיום כרטיסי הרשת מאפשרים תקשורת באחת מן המהיריות הבאות בהתאם לתשתית אליו מחובר הכרטיס, המהירויות הזמינות הן 10Mbps,100Mbps,1000Mbps.
