מיכאל זהרי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל זֹהרי (1898 - 1983), בוטנאי ישראלי, חתן פרס ישראל. ידוע בזכות מחקרים יסודיים שערך על צמחיית ישראל והמזרח התיכון, וכן בשל כתיבת ספרות מקצועית המיועדת גם לקהל הרחב המתעניין בתחום.
[עריכה] קורות חייו
מיכאל זהרי נולד בבורקה שבגליציה בשנת 1898, ועלה לארץ ישראל בשנת 1920. למד בסמינר העברי למורים בירושלים בשנים 1925 - 1922. בשנת 1926 נולד בנו דניאל, בהמשך גם תלמידו. לאחר לימודיו עבד במכון לחקלאות ולמדעי הטבע שלימים הצטרף לאוניברסיטה העברית. קיבל תואר PhD בשנת 1936 על עבודתו באוניברסיטה העברית. בשנת 1945 התמנה למרצה באוניברסיטה העברית. הוא סייר רבות בישראל ובמזרח התיכון, כולל ארצות ערב לפני קום המדינה ואף ביבשות אחרות. מתלמידיו הבולטים: דניאל זהרי, אבינועם דנין ואבישי שמידע.
מיכאל זהרי קיבל את פרס ישראל במדעי החיים בשנת 1954. נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בתחום הבוטניקה בשנת 1960.
מיכאל זהרי נפטר בג' באייר תשמ"ג - 16 באפריל 1983.
[עריכה] ספריו
- (Flora Palaestinae (Cambridge 1931, 1948 (צמחית פלסטינה, נכתב עם אלכסנדר אייג ונעמי פיינברון)
- גיאובוטניקה (ספריית הפועלים, 1959)
- צמחי התרבות של ישראל (הקיבוץ המאוחד עם מ. פאהן, 1967, צמחי התרבות בישראל - 1981)
- מגדיר חדש לצמחי ישראל (עם עובד, 1976, 1989)
- כל עולם הצמחים (עם עובד, 1978)
- נופי הצומח של הארץ (עם עובד, 1980)
- (Plants of the Bible (Cambridge, 1982 (צמחי התנ"ך)
