מסכת עירובין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה:עמודי עירוב בירושלים

מסכת עירובין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

תוכן עניינים

1 מבנה המסכת
2 שם המסכת ורקע
3 שמות פרקי המסכת
4 תוכן המסכת
- 4.1 בתלמוד הבבלי
- 4.2 בתלמוד הירושלמי
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מבנה המסכת

מסכת עירובין כוללת עשרה פרקים, בתלמוד הבבלי כוללת המסכת 104 דפים. בתלמוד הירושלמי כוללת המסכת 65 דפים.

[עריכה] שם המסכת ורקע

פירושה העברי של המילה הוא כלאים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו הכנסת תחום אחד לחבירו כמו כלאים. ענינה תקנת חכמים המתירה לטלטל (= לשאת) חפץ מהבית לחצר או למבוי, על ידי מעשה סמלי המשתף ומערב את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופך אותם לבני רשות אחת. המסכת מבארת מהם העקרונות האדריכליים לפיהם מסווגות הרשויות השונות:

רשות היחיד
רשות הרבים
כרמלית
מקום פטור

המסכת מפרטת את ההלכות הנוגעות להיבטים הטכניים בביצוע עירוב חצרות ושיתוף מבוי.

כמו כן עוסקת המסכת באיסור תחומין: הליכה למרחק של יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו של אדם בשבת, ואת הלכות עירובי תחומין המאפשרים ללכת עד ארבעת אלפים אמה בשבת.

מסכת זו לפי סברת הרב זאב וולף (ממפרשי מדרש רבה) הייתה בתחילה מסכת אחת יחד עם מסכת שבת. יש האומרים בצורה רעיונית שסך הכול כוללים פרקים מסכתות העוסקים בהלכות שבת שלושים ותשעה פרקים (כמספר מלאכות האסורות בשבת) עשרים וארבעה פרקים ממסכת שבת, עשרה פרקים ממסכת עירובין וחמשה פרקים ממסכת ביצה. מסכת זו נכללת במסכתות הידועות בספר הזוהר בשם ענ"י שהן: עירובין, נדה, יבמות הנחשבות המסכתות הקשות שבש"ס.

[עריכה] שמות פרקי המסכת

מבוי
עושין פסין
בכל מערבין
מי שהוציאוהו
כיצד מעברין
הדר
חלון
כיצד משתתפין
כל גגות
המוצא תפילין

[עריכה] תוכן המסכת

[עריכה] בתלמוד הבבלי

פרק ראשון עוסק בדיני הכשר מבוי ובדיני שיירה; הפרק השני מדבר על עירוב בורות מים וחצירות ללא שימוש (קרפיפות); פרק שלישי מדבר על האוכל- העירוב עצמו; פרק רביעי מדבר אדם ש"נתקע" מחוץ לעיר. פרק חמישי עוסק בתחילתו בדרכי לימוד ובהמשך בעירוב לעיר ומה מצטרף לעירוב. פרק שישי עוסק בדין עירובי חצירות. פרק שביעי עוסק בצירוף בעירוב. פרק שמיני הוא המשך לפרק שישי פרק תשיעי עוסק בצירוף לעירוב בגגות העיר. פרק אחרון עוסק בדיני טלטול בשבת.