מרווה דגולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מרווה דגולה | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | מרווה |
| מין: | מרווה דגולה |
| שם מדעי | |
 Salvia viridis |
|
המרווה הדגולה (Salvia viridis) היא צמח עשבוני חד-שנתי ממשפחת השפתניים, הנפוץ בחבל הים-תיכוני של ישראל.
המרווה הדגולה נובטת בתחילת החורף, ולאחר שהתפתחו העלים התחתונים עולה מביניהם עמוד פריחה, המסתעף בצורת מנורה - זוגות זוגות של ענפי פריחה נגדיים. לאורך כל עמוד סדורים הפרחים השפתניים ובראשו צומחת ציצית של עלים סגולים, שאינם פרחים כלל - ה"דגל". תקופת הפריחה של המרווה הדגולה היא בחודשים פברואר עד אפריל.
במספר אתרים בארץ, קיימות אוכלוסיות של מרווה דגולה בהן הצמחים חסרי דגל. אוכלוסיות אלו נחשבו בעבר למין נפרד, המכונה "מרווה ירוקה". כיום ברור כי מדובר בזנים שונים של אותו המין, משום שקיימות אוכלוסיות מעורבות, המכילות פרטים חסרי דגל לצד פרטים בעלי דגל.
מקובל לחשוב כי הדגל שבראש הצמח נועד למשוך חרקים מאביקים מרחוק. עם זאת, מחקר של אבישי שמידע הראה, שדבורים נמשכות גם אל צמחים חסרי דגל. ייתכן שלדגל יש תפקיד ב"לימוד" דבורים צעירות, שעוד לא הורגלו לזהות את הפרחים מרחוק.
