Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions ניז'ני נובגורוד - ויקיפדיה

ניז'ני נובגורוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניזני נובגורוד במפת אירופה
ניזני נובגורוד במפת אירופה
הקרמלין של ניז'ני נובגורוד
הקרמלין של ניז'ני נובגורוד

ניז'ני נובגורוד(רוסית:Нижний Новгород,צ'ובשית:Чулхула) היא עיר ברוסיה על נהר הוולגה, מרכז חבל ניז'ני נובגורוד והאזור הפדרלי של הוולגה. אוכלוסית העיר מונה כ-1,311,252 (2002), דבר ההופך את העיר לרביעית באוכלוסייה ברוסיה אחרי מוסקבה, סנקט פטרבורג ונובוסיבירסק.

[עריכה] היסטוריה

העיר נוסדה ב-1221 על ידי הנסיך ולדימיר, יורי וסוולודוביץ'. ב-1311 נסיך מוסקבה יורי דנילוביץ' כבש את העיר והמליך עליה את אחיו בוריס. ב-1377 העיר נכבשה על ידי אורדת הזהב, שהחריבה ושרפה את העיר. ב-1392 צירף וסילי הראשון את נסיכות ניז'ני נובגורוד לנסיכות מוסקבה. ב-1408 העיר נכבשה שוב על ידי אורדת הזהב בהנהגת אדיגיי ושוב הוחרבה. בתקופת איוואן השלישי ווסילי השלישי הפכה העיר לעיר גבול עם חאנות קאזאן, אך לאחר כיבוש קאזאן בידי איוואן האיום ב-1552 היא איבדה מחשיבותה זו.

ב"תקופת הצרות" תמכו אנשי ניז'ני נובגורוד במוסקבה, ואף שלחו פלוגות כדי להילחם בפולשים הפולנים. לאחר הפילוג בכנסייה הרוסית האורתודוקסית במאה ה-17 התיישבו בעיר רבים ממתנגדי רפורמת ניקון, המתקראים "סטרואוברדצי" (רוסית: Старообрядцы, בתרגום:תומכי המנהגים הישנים).

למלחמה בפילוג השלטון המרכזי הכנסייתי נשלח האב פילרט שהתמנה למטרופוליט של ניז'ני נובגורוד. ב-1695 הגיע לעיר פטר הגדול בדרכו לאזוב. פטר שינה את היחס לתומכי המנהגים הישנים וב-1721 למינה לתפקיד הפטריארך של ניז'ני נובגורוד את פיטרים, איש דת שזוהה עמם. ב-1719 ניז'ני נובגורוד הופרדה מגוברניית קאזאן והפכה למרכז גוברניה עצמאית. ב-1722 ביקר בעיר שוב פטר הגדול בדרכו לפרס וחגג בה את יום הולדתו ה-50. ב-1767 ביקרה בעיר יקתרינה הגדולה.

ב-1774 העיר נכבשה בידי ימליאן פוגצ'וב, אך תוך שבוע חיילי הצאר גירשו את המורדים. המרד כמעט לא פגע בחיי העיר.
בתקופת המסע לרוסיה של נפוליאון ב-1812, נמלטו לניז'ני נובגורוד רבים מהאצילים המוסקבאים ומהסופרים, ביניהם ניקולאי קרמזין, וסילי פושקין (דודו של אלכסנדר פושקין), סרגיי גלינקה ואחרים שהקימו בעיר חוג לספרות. ב-1817 עבר היריד האזורי לכפר קונבינו, פרברו של העיר, אירוע שהביא להתפתחות החשיבות הכלכלית של העיר. ב-1834 ביקר בעיר הצאר ניקולאי הראשון. לכבוד ביקורו בעיר נבנתה מזרקה והותקנה אספקת מים זורמים לכל התושבים. ב-1862 נבנתה מסילת ברזל למוסקבה. ב-1896 העיר אירחה את התערוכה הכלל רוסית לתעשייה ומסחר ובה הוצגו לראשונה הרדיו של אלכסנדר פופוב ומגדל המים ההיפרבולי של ולדימיר שוחוב. הקומוניסטים השתלטו על העיר כבר ב-1917.
ב-1919 הפרברים קונבינו וסורמובו קיבלו מעמד של עיר. ב-1929 קונבינו וסורמובו צורפו לעיר כשכונות וניז'ני נובגורוד הוכרזה כבירת הקראי של ניז'ני נובגורוד, שכולל חוץ מחבל (אובלסט) ניז'ני נובגורוד המודרני גם את שטחי רפובליקות צ'ובשיה, אודמורטיה, מרי-אל וחבל ויאטקה. בין 1932 ל-1991 העיר נקראה גורקי על שם הסופר מקסים גורקי, ושמו של הקראי, ואח"כ של החבל השתנה בהתאם. ב-1932 נוסד בעיר בית חרושת גדול לרכב, מפעל ГАЗ (גורקובסקיי אוטומובילני זאבוד,GAZ) שהפך את העיר למרכז תעשייה זו ברוסיה. ב-1933 נבנה הגשר מעל לנהר אוקה, ומעליו מסילת הברזל ממוסקבה לסיביר. בין 1934 ל-1937 כל הרפובליקות והחבלים המרכיבות את הקראי עזבו את הקראי בהדרגה, וב-1937 הקראי הפך לחבל. ב-1947 בעיר נחנך קו הטרוליבוס הראשון. ב-1985, כשאוכלוסית העיר מגיע למיליון בעיר נחנכה הרכבת התחתית.

[עריכה] תושבים מפורסמים

[עריכה] קהילה יהודית

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu