נפתלי הרץ אימבר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי הרץ אימבר (1856 - 8 באוקטובר 1909) משורר עברי ומחבר התקווה, שנעשה ההמנון הלאומי של מדינת ישראל.
נולד בשנת 1856 במחוז גליציה, שבתקופה ההיא היה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. כיום המחוז הוא חלק מאוקראינה. בילדותו זכה לחינוך מסורתי. החל לכתוב ולטייל בגיל צעיר מאוד. כאשר הגיע לקושטא, בירת האימפריה העותמאנית דאז, פגש את לורנס אוליפנט - דיפלומט אנגלי, נוצרי וציוני. אוליפנט הציע לאימבר לבוא לארץ ישראל עימו.
אימבר הגיע לארץ ישראל כמזכירו של אוליפנט בסוף אוקטובר 1882, במהלך 4 שנות שהותו בארץ פרסם שירים, מאמרים, וסאטירה תחילה בכתב העת "חבצלת" ולאחר מכן ב"הצבי". אימבר שהה בביקור ממושך במצרים, הרבה לבקר במושבות הארץ, התלהב מפגישותיו עם החלוצים וחיבר שירים לכבוד המושבות השונות. כמו כן, הספיק גם להסתכסך עם אליעזר בן יהודה.
אימבר חזר לאירופה במרס 1887, שהה 4 שנים בלונדון, והתיידד שם עם ישראל זנגוויל סופר יהודי-אנגלי ידוע, ממייסדי התנועה הציונית. אימבר שב וטייל ואף הגיע להודו. בשנת 1892 עזב לארצות הברית, את שנותיו האחרונות בילה בעוני, אומללות ושכרות. נפטר בניו יורק ב-8 באוקטובר 1909. עצמותיו הועלו לקבורה בירושלים באפריל 1953.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כתבי נפתלי הרץ אימבר בפרויקט בן-יהודה
- יעקוב קבקוב אימבר בארץ, באתר מט"ח
- נפתלי הרץ אימבר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
