נתיבי הים התיכון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא הערך כתוב בצורה לא ויקיפדית, אין קיטלוג ואין קישורים חיצוניים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
אחת מחברות הספנות הראשונות שהוקמו במדינת ישראל. "נתיבי הים התיכון בע"מ" הוקמה, בשותפות שווה, בשנת 1956 על ידי מרדכי מנו (1923-1969) מחלוצי הספנות העברית בישראל והאחים סמי ויולי הרשקוביץ (עופר). החברה נוהלה על ידי מרדכי מנו וסמי הרשקוביץ (עופר).
החברה עסקה בעיקר בהובלת מטענים בין נמלי הים התיכון. בשנת 1959 רכשה החברה את האוניה "השלושה" שתוך זמן קצר נמכרה לגרוטאות. אחריה נרכשו אוניות מטען קטנות נוספות "אייל" על שם בנו של סמי עופר, "כרמלה" ו"מלכה" על שם בנותיו של מרדכי מנו.
בשנת 1961 רכשה "נתיבי הים התיכון" את האוניה "אתרוג" מחברת הביטוח זאת אחרי שהאוניה נפגעה קשות משרפה שפרצה על סיפונה, האוניה תוקנה ושופצה על ידי החברה הוכשרה להפליג ושמה הוחלף ל "ליאורה" ע"ש בתו של יולי עופר. לחברה היו אוניות נוספות ביניהן האוניה "עידן".
חברת "נתיבי הים התיכון בע"מ" פרצה את הדרך והפכה במהרה ל"ליינר" מוביל בתנועת המטענים לישראל בים התיכון ובמיוחד מהים האדריאטי.
בשנת 1966 החליטו השותפים ב"נתיבי הים התיכון" להיפרד וכל אחד הקים חברה משלו. האחים סמי ויולי הרשקוביץ (עופר) הקימו את חברת "קווי הים התיכון" ומרדכי מנו הקים את "מנו נתיבי ים בע"מ".
האוניות שנרכשו במרוצת השנים חולקו בין שתי החברות. "קווי הים התיכון" קיבלו את האוניות "מלכה ", "ליאורה" ו"עידן" ואילו "מנו נתיבי ים" קיבלה את האוניות "איל" ו"כרמלה" ומספר אוניות חכורות.
