סרטן עכביש יפני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרטן עכביש יפני | ||
---|---|---|
![]() |
||
מצב שימור | ||
|
||
מיון מדעי | ||
ממלכה: | בעלי חיים | |
מערכה: | פרוקי רגליים | |
תת־מערכה: | סרטנאים | |
מחלקה: | סרטנים עילאיים | |
סדרה: | מעשירי רגל | |
תת־סדרה: | קצרי בטן | |
על־משפחה: | Majoidea | |
משפחה: | עכוביתיים | |
סוג: | Macrocheira | |
מין: | Macrocheira kaempferi | |
שם מדעי | ||
![]() (טמינק, 1836) |
סרטן עכביש יפני (שם מדעי: Macrocheira kaempferi) הוא פרוק הרגליים החי הגדול ביותר. לפרט שהגיע למלוא גודלו רגליים המתפרסות לרוחב של כארבעה מטרים , גוף באורך של כ-37 סנטימטרים ומשקל של 16 עד 20 קילוגרם. בית הגידול הטבעי של הסרטן בקרקעית האוקינוס השקט בעומק של 50 עד 300 מטרים בסביבות יפן, שם הוא ניזון מחיות מתות ומחסרי חוליות ימיים. מעריכים שתוחלת חייו מגיעה למאה שנים.
גילו המופלג של המין הקנה לו את הכינוי מאובן חי. כיום זהו המין היחיד מסוגו אך ישנם דיווחים על פרטים מאובנים נוספים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאפיינים פיזים
צבעו של הסרטן כתום עם כתמים לבנים על רגליו הדקות. בזכרים, זוג הגפיים הכוללים צבתות ארוכים יותר מהגפיים האחרות. זכר גדול יכול לפרוש את גפיו הארוכות לרוחב של כארבעה מטרים[1]. דיווחים לא מאושרים טוענים לפרישת גפיים לרוחב של קרוב לשבעה מטרים[2]. רוחבו של הגוף האובלי של הסרטן יכול להגיע לשלושים סנטימטרים ואורכו עד לארבעים סנטימטר.
עיניו המורכבות של הסרטן ממוקמות בחזיתו ושתי קרניים בולטות ביניהן. לפרטים צעירים של הסרטן שיער וקוצים על קליפת גופם וקרניים קדמיות ארוכות יותר. עם גדילתם של הסרטנים הצעירים קטנות הקרניים הקדמיות.
[עריכה] בית גידול טבעי, התנהגות והשפעה אנושית
תפוצתו של סרטן העכביש היפני מוגבלת לצד האוקינוס השקט של הארכיפלג היפני. לרוב חי הסרטן על קרקעית הים בעומקים של 50 עד 300 מטרים, עם ריכוזים גדולים יותר בעומקים של 200 עד 300 מטרים, בסמוך לפתחים תת ימיים או חורים אחרים בקרקעית. באביב ניתן למצוא את הסרטנים מטילים ביצים בעומקים רדודים כדי 50 מטרים.
הסרטנים נוהגים לנוע באיטיות רבה על קרקעית האוקינוס תוך שהם מלקטים מזון. הם אוכלי כל שבתזונתם נכללים צמחים, בעלי חיים ונבלות. לגופם הם מצמידים ספוגיים וחיות דומות כדי להרחיק מעליהם טורפים כגון תמנונים.
אזורי הדיג של הסרטנים נמצאים במפרצי סאגאמי, סורוגה וטוסה ובאזור איי איצו. הסרטנים הנחשבים למעדן נלכדים בעזרת רשתות נגררות קטנות ונאכלים מומלחים או מאודים. באביב אסורה לכידת הסרטנים הנמצאים בעונת ההטלה שלהם. באזור מפרץ סורוגה הצטמצם בשנים האחרונות מספרם של הסרטנים וכתוצאה מכך החלו מאמצי שימורם, אך עדיין ישנם אזורים בהם לוכדים את הסרטנים באביב, בעת נדידתם למים רדודים.
סרטן העכביש היפני משמש גם למחקר וקליפתו משמשת כקישוט, מבנהו העדין וגודלו הפכוהו למוצג מועדף באקווריומים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- The Giant Japanese spider crab, lahinchseaworld
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תמונת השוואה בין אדם לסרטן עכביש יפני
- ^ Wood, Gerald L. (1982). The Guinness Book of Animal Facts & Feats. Enfield, Middlesex. Guiness Superlatives Ltd. ISBN 0-85112-235-3