עין אי"ה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עין אי"ה הוא חיבור פילוסופי הגותי של הרב קוק העוסק באגדות התלמוד על מסכת ברכות, משניות סדר זרעים ומסכת שבת הנזכרות בספר "עין יעקב" שאסף את אגדות התלמוד.
הספר נכתב כביאורים הצמודים ללשון הטקסט התלמודי, ומתרחבים מהם לנושאים רבים ומגוונים בסגנון אלגורי (עיין בהקדמת הספר בהבדל בין פירוש וביאור).
בהקדמת הספר המחבר כותב כי בא לכתוב ספר זה בגלל המיעוט (באיכות ובכמות) של ספרי יהדות "קלים לקריאה" בתקופתו.
על תחילת מסכת ברכות קיימת גם מהדורה נוספת שנתחברה בחו"ל.
[עריכה] שם הספר
"אי"ה" הם ראשי התבות של שם המחבר (אברהם יצחק הכהן), ועל משקל "עין יעקב" מתקבל "עין איה" ביטוי שנזכר בספר איוב (כח, ז): "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה". שם הספר בא לבטא את ראייתו הכוללת והעמוקה של הרב קוק (איה הוא שם של עוף בעל ראיה טובה).
