פוטוריזם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פוטוריזם (באיטלקית: Futurismo), תנועה אמנותית טכנולוגית שנוסדה באיטליה בתחילת המאה ה-20 ופעלה עד מלחמת העולם הראשונה. התנועה הייתה פעילה בכל תחומי האמנויות כגון ציור, פיסול, מוזיקה, תיאטרון.
תוכן עניינים |
[עריכה] עקרונות
האידאה של הפוטוריסטים הייתה המכונה והאסתטיקה שלה:
| "אנחנו מצהירים כי תפארת העולם התעשרה ביופי חדש: יפי המהירות", כותב מרינטי במניפסט אשר פורסם 20 בפברואר, שנת 1909 בעיתון הצרפתי 'פיגארו' (Figaro), "...מכונית שואגת, הדוהרת כמו על סרט של מכונת ירייה, עולה ביופיה על "ניקה מסמותרקיה". אסתטיקה מלחמתית זו התגלמה עבורם באמנות המלחמה - "אנחנו רוצים להעלות על נס את המלחמה - ההיגינה היחידה של העולם - את הצבאיות את אהבת המולדת, את הז'סטה ההרסנית של האנרכיסטים, את האידאות היפות שלמענן מתים, ואת הבוז לנשים". | ||
| -- "תעודת היסוד והמאניפסט של הפוטוריזם", מאניפסטים של מודרניזם, הוצאת כרמל, ירושלים, 2001, עמ' 18. | ||
[עריכה] התפתחות
איטליה של תחילת המאה ה-20, הייתה משוקעת בעבר ההיסטורי והתרבותי שלה. עבר המתחיל ברומא העתיקה וממשיך לתקופת הרנסאנס והבארוק. גם מבחינה טכנולוגית הייתה איטליה מפגרת אחרי ארצות אירופה האחרות. תנועת הפוטוריזם ביקשה להרוס את תרבות העבר ולבנות במקומה תרבות חדשה ומודרנית אשר נתפשה בעיניהם כעידן המכונה.
המניפסט הראשון של תנועת הפוטוריזם פורסם על ידי פיליפו תומאזו מרינטי, משורר ואנרכיסט בדעותיו, ב-1909. מניפסט זה איננו נוגע רק לאמנות, אלא מדבר על ניצול הרגע. הוא קורא לאמנים הצעירים לצאת למהפכה, מצהיר על יופיה של המהירות המכנית, קורא להרוס ולהשמיד את ערכי המוסר הישן, את השלטון המושחת ובעיקר את סממני התרבות העתיקה, אותה הוא מוקיע ומאשים בקיבעון של אלף שנה, קיבעון בו נשארה התרבות מבלי שתשכיל להצטרף לעולם המודרני ולהישגי המדע והטכנולוגיה. המניפסט הפוטוריסטי נלחם בנאמנות העיוורת לעבר, אשר מנע מיוצרים ליצור אמנות מקורית וחדשה. הפוטוריסטים קוראים להרוס את המוזאונים ולהעדיף את הטכנולוגיה המתפתחת. מה שחשוב לדעתם זה העיר ולא הכפר. מניפסט זה חולל שערורייה גדולה בעולם האמנות.
[עריכה] השפעת הקוביזם על הפוטוריזם
מילת המפתח של התנועה היא דינמיזם - כל דבר בפוטוריזם משתקף בתנועה ובדינמיקה, ולכן הסגנון הקוביסטי מתאים לאידאולוגיה הפוטוריסטית. אומני הפוטוריזם התוודעו לסגנון האנליטי של בראק ופיקאסו. הם השתמשו בשפת הקצעים ובהשטחה מבלי שינסו לייצג את המבניות הפנימית של האובייקט, אלא כאמצעי ביטוי לתנועה ומהירות – שהם, לדעתם, הביטוי הנכון לטכנולוגיה מודרנית. שפת הציור שלהם היא קומפוזיציית קווי הכוח - קומפוזיציה הבנוייה מקווים ישרים וחזקים. קווי הכוח הם תרגום חזותי למהויות בלתי נתפסות, כלומר, כל מה שמתקיים והעין לא תופסת אותו, לדוגמה – ראיה, מהירות, כוח.
אומברטו בוצ'וני, צייר ופסל איטלקי, הוא מהבולטים שבאמני הפוטוריזם. עבודותיו מייצגות בנאמנות את קווי החשיבה ואת העקרונות המנחים בזרם הפוטוריסטי. בוצ'וני הושפע מהקוביזם ובעבודותיו מודגשים הדינמיות וקווי הכוח הפוטנציאליים.
[עריכה] ספרות פוטוריסטית
ספרות פוטוריסטית נוכל למצוא בין היתר בשיריו של מארינטי, ברומאנים של אלדו פאלאצסקי ("ספר החוקים של פֶּרֶלה") ובשיריו, ביצירותיו של אלפרד דבלין ("ברלין אלכסנדרפלאץ") ובשיריו של אוגוסט שטראם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פוטוריזם |
