פולין

המדינה הפולנית נוסדה לפני יותר מ-1000 שנים תחת שושלת פיאסט, והגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגליונית, כאשר פולין הייתה אחד המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא הצביע עבור חוקת מאי של פולין, החוקה הראשונה הכתובה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן, פולין חדלה מלהתקיים לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה ופרוסיה.

היא קיבלה ריבונות מחדש ב-1918 לאחר חתימתו של חוזה ורסאי ונקראה הרפובליקה השנייה של פולין. לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 בבחירות החופשיות למחצה הראשונות מאז מלחמת העולם השנייה השתתפה תנועת הסולידריות, וזו הנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. לאחר מכן הוקמה הרפובליקה השלישית של פולין, ובשנת 1997 נוסדה חוקה חדשה. ב-1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו וב-2004 הצטרפה לאיחוד האירופי.

[עריכה] מקור השם

שמה המקורי של פולין בפולנית הוא "ז'צ'פוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska). השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל הלאומיות "פולאצי" (Polacy), הם ממקורות סלאביים. הדעה הרווחת טוענת שהשם פולסקה הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie) שהקים את המדינה הפולנית במאה ה-10 (פולין הגדולה). שם השבט הגיע כנראה מן המילה הסלאבית "פּוׁלֶה" (pole) שפירושה "שדה", או שאולי השם הגיע מהשם השבטי "גופלאניה" (Goplanie) - אנשים שהיו חיים מסביב לאגם גופלו.

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של פולין

המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10 תחת שלטונה של שושלת פיאסט. במאה ה-12 נחלקה פולין למספר מדינות קטנות יותר אשר נהרסו ונשדדו על ידי הצבא המונגולי ב-1241. היסטוריה של פולין תחת שלטון השושלת היגלונית, התהוותה ברית בין פולין לליטא. במאה ה-16, בעקבות הברית (שנודעה בשם "האיחוד של לובלין") החל תור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט שלהם ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם, אף על פי ששרתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה. מאז ועד היום חופש הוא ערך נעלה בעיני הפולנים והם נוהגים לכנות את ארצם המדינה של האנשים החופשיים.

מאמצע המאה ה-17 ועד לסוף 1699 נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות של שכניה השבדים, העותמנים, הרוסים, והטרנסילבנים ומלחמות פנימיות כנגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, מה שהביא למצב של חצי-אנרכיה.

בעידודה של תקופת ההשכלה קמה בפולין תנועה לתיקון המצב בפולין, מה שהביא לבסוף לייסודה של החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת ה-3 במאי). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית. בעתות הכיבוש, נערכו כמה מרידות של הפולנים (ראו רשימה של מרידות פולניות).

המבצר המלכותי בוארשה

לאחר מלחמות נפוליון הוקמה פולין מחדש תחת השם "הדוכסות של ורשה", וזו נשלטה בידי הצאר הרוסי כפולין הקונגרסאית, וזו החזיקה בחוקה ליברלית. בכל מקרה, הצארים הרוסים אט אט שללו את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה פולין סופחה לרוסיה. קרקוב, לעומת זאת, נשארה כשריד לחופש ולחירות הפולנים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 מתוך 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, פולין זכתה לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.

הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה כשצבאות גרמניה וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ-מולוטוב). בתקופה זו הפולנים סבלו מאוד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה, בתנאי שלא מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות, פולין היא זו שאחוז ההרוגים בה מתוך כלל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם פולנים יהודים. גבולות פולין הועתקו מערבה- הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייס. אחרי תזוזה זו, שטחה של פולין קטן ב-76,000 קמ"ר, או ב-20% משטחה לפני המלחמה. כמו-כן, התזוזה הביאה להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים. לבסוף, פולין הפכה, לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.

לך ולנסה משמאל עם נשיא פולין לשעבר אלכסנדר קוואשנייבסקי מימין

ברית המועצות הביאה ממשלה קומוניסטית חדשה לפולין, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי. ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין. ב-1956 המשטר בפולין הפך להיות יותר ליברלי, תוך שהוא משחרר המוני אנשים מהכלא ומעניק מספר חירויות לאזרח. מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שעם הזמן הפך לכוח פוליטי. תנועת ה"סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות ולך ולנסה זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990.

כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סובלת מאבטלה גבוהה (מעל 15%) אבל אינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי. חופש הפרט וזכויות אדם נאכפות על פי החוקה האירופית. פולין הייתה למדינה הראשונה מהגוש הקומוניסטי שקיבלה דירוג של תוצר מקומי גולמי לפני 1989. פולין הצטרפה לברית נאטו ב-1999. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003. פולין הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. והמטבע הלאומי (Zloty) נסחר בחופשיות.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של פולין

הארמון הנשיאותי בוארשה

כבר באלף השני לפני הספירה חיו שבטים סלאביים שונים באגן הוויסלה. הארגון השבטי נשאר באזור עד שבין השנים 800 - 900 התאחדו השבטים למספר מדינות (נסיכויות) שביניהם מדינת הוויסלנים אשר קיבלה את הנצרות והצליחה להמיר את שכנותיה. מונרכיה מאוחדת נוצרית הוקמה שהנסיך מיישקו הראשון מבית פיאסט בשנת 936 היה לדוכס השבטים הפולנים והתנצר לשם יצירת ברית נישויים עם המונרכיה של צ'כיה. עד 1505 מונרכיה דומה כמו בראשתה שלטה בפולין בשנה הזו קיבלה פולין את "חוקת ראדום" אשר באה להסדיר את היחסים בין ה"מגנאטים" בעלי אחוזות הענק וה"שלאכטה" האצולה הזעירה. הוקם הפרלמנט הפולני הראשון, הסיים, בו ניתן ייצוג לשלאכטה והיה לאחד הפרלמנטים הקדומים בעולם. כל חוק חדש היה צריך את אישור הסיים, ולכל אציל ניתנה זכות וטו בהצעת חוק. מצב זה שרר למשך 67 שנים עד למותו של זיגמונד השני. בשנת 1572 לאחר מותו האצילים בחרו את הנריק השני לתפקיד המלך ובפולין הוקמה סוג של מונרכיה דמוקרטית בה כוחו של המלך צומצם והסיים, שהכיל רק אצילים, הוא זה שבהחלטות דמוקרטיות קבע את מהלך הממלכה עד לשנת 1791 בה נוסחה חוקת ה-3 במאי – החוקה המודרנית השנייה בעולם.

ארמון ה"ועדה"

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת פולין

מרכז העסקים של וארשה

בעקבות נסיון ההשתקמות שעברה כלכלת פולין לאחר מלחמת העולם השנייה, נמצאת פולין בעיצומו של מעבר ממשק חקלאי למשק תעשייתי, למרות שלמעלה מ-30% מן המועסקים במדינה עדיין עוסקים בחקלאות. לאחר נפילת הקומוניזם במדינה נפגעו ענפי התעשייה המסורתיים של פולין כמו למשל ענף המכרות. אחוז האבטלה גבוה (18%, נכון לסוף 2005), שיעור האינפלציה נמוך. אך עם כניסת פולין לאיחוד האירופי השוק הפולני מתייצב ויצמח במהרה (קצב הצמיחה ב2005 היה 3.3%, התחזית ל2006 היא מעל 4%), באמצעות הבאת משקיעים זרים רבים למדינה ובאמצעות צמיחת ענף התיירות.

יחד עם זאת כלכלת פולין עדיין רחוקה מלהיות ברת השוואה למדינותיה השכנות מהמערב או מהצפון. ב2006 התל"ג לנפש (ביחס לכוח הקנייה לפי ה-IMF) צפוי להיות 14,330$ לעומת 17265$ בסלובקיה, 20,577$ בצ'כיה, 17,672$ באסטוניה או 31,472$ בגרמניה, $30,751 בשבדיה , אך גבוהה יותר מרוסיה (12,142$), אוקראינה (7,800$) ולטביה (14,155$).

למרות היותה כלכלה מתפתחת שזקוקה נואשות לעליות גבוהות בתל"ג, פולין הייתה אחרונה בגורם זה, בשנתיים האחרונות, בכל מדינות הגוש המזרחי לשעבר הנמצאות באותו אזור.

פוזנן, תיירות מהווה גורם חשוב לכלכלה המקומית

אחת הבעיות הגדולות שניצבות לפני פולין היא מציאת תעסוקה למיליוני צעירים שמועסקים בתקופת הקציר באזורי הכפר ולרוב לא מסוגלים למצוא תעסוקה אחרת במדינה שנמצאת בשלבי מעבר מכלכלה ריכוזית קומוניסטית לכלכלת שוק חופשית אירופאית, עם כניסתה לאיחוד האירופי מספר מדינות בהם בריטניה, אירלנד ושבדיה נתנו אפשרויות הגירה בלתי מוגבלות לאזרחי פולין (כמו גם לכל החברות החדשות שהצטרפו לאיחוד) דבר שגרם למאות אלפי פולנים לעזוב את המדינה.

ענפי התעשייה העיקריים בפולין כיום הם - ברזל, פלדה, מכרות פחם, מספנות, כימיקלים, מזון ומכונות.

הגידולים החקלאיים העיקריים הם - חיטה, שיפון, תפוחי אדמה, משק חי.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת פולין

ערך מורחב – גאוגרפיה של פולין

פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור הצפון אירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא 173 מטרים. עם זאת, גבולה הדרומי של הארץ מורכב מהרי הסודטים (ראה חבל הסודטים) והרי הקרפטים (הכוללים את רכס טאטרה, שם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בפולין- פסגת הר ריסי בגובה של 2,499 מ'). מס' נהרות גדולים חוצים את מישורי פולין, למשל הויסלה (או בשמו הפחות נפוץ, הויסטולה), האודר ועוד. כמו-כן, פולין גם מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ. פולין נהנית מאקלים ממוזג, כאשר החורפים גשומים מאוד, אך קשים במידה בינונית. הקיץ בפולין די נעים, אך לעתים לא רחוקות ישנם ממטרים (גשמים לזמן קצר).

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של פולין

לך קצינסקי - הנשיא החדש

חלוקה אתנית: 97.6% פולנים, 1.3% גרמנים, 0.6% אוקראינים, 0.5% בלארוסים.
בעבר, עד שנת 1939 , היו מעל 10% מתושבי פולין יהודים.
חלוקה דתית: 95% קתולים, 5% נוצרים אורתודוכסים, פרוטסנטים ואחרים.