פונון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במושג פיזיקלי. לערך העוסק באתר מקראי, ראו פונון (אתר מקראי).
בפיזיקה, פונון הוא אופן תנודה מקוונטט, המתרחש בגביש מוצק, כמו שרשרת אטומים. מחקר הפונונים הוא חלק חשוב בפיזיקה של מצב מוצק, בגלל שלפונונים יש תפקיד חשוב בקביעת תכונות פיזיקליות רבות של המוצק, ובכללם מוליכות תרמית, ומוליכות חשמלית. באופן כללי, תכונות הפונונים שלהם אורך גל גדול מתבטאות בקול במוצק, ומכאן השם פונון, קול ביוונית. במבודדים תרמיים, פונוים הם גם המנגנון המרכזי שבו מתבצעת הולכת חום.
פונונים הם המקבילה הקוונטית של אופני תנודה נורמליים, הידועים גם בפיזיקה קלאסית, ומתרחשים כאשר חלקים בגביש מתנודדים באותה תדירות. לפי תוצאה ידועה של מכניקה קלאסית, תנודה נתונה כלשהי של הגביש ניתנת לביטוי כסופרפוזיציה של אופני תנודה נורמליים, בתדירויות שונות. למרות שבמכינקה קלאסית אופני התנודה הם תופעה גלית, הרי במכניקה הקוונטית מיחסים להם גם תכונות של חלקיקים, המכונים בשם פונונים.
