פיט מונדריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פיטר קורנליס (פיט) מונדריאן, או פיט מונדריאן (7 במרץ 1872 - 1 בפברואר 1944) היה צייר הולנדי וממייסדי המודרניזם.

תוכן עניינים

1 רקע על האמן ורעיונותיו
2 נאו פלסטיסיזם
- 2.1 חוקי הנאו פלסטיסיזם:
3 ראו גם
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע על האמן ורעיונותיו

ברודווי בוגי ווגי

"קומפוזיציה באדום, צהוב וכחול", 1921

מונדריאן נולד בווינטרסוויק שבהולנד. הוא גדל במשפחה בעלת אמונה קלוויניסטית נוקשה ולמד ציור באקדמיה AIA. בתחילת דרכו צייר תמונות נוף וטבע דומם לפי חוקים אקדמיים נוקשים. ב-1905 ביקר בתערוכה של ואן גוך והושפע ממנה מאוד. החל משנת 1908 החל להיות מושפע מפוביזם ומקוביזם, אז גם החל לעבוד על סדרת העצים, שלה חשיבות מכרעת על ההתפתחות האומנותית שלו. ב-1911 עבר לפריז. הוא הושפע מהקוביזם וכמוהם החל לתת בציוריו קדימות לצבע על פני הרישום. האובייקט החל להיעלם מעבודותיו, כמו שניתן לראות בציורי העצים של אותה תקופה, בהם העץ מיוצג על ידי רשת של קוים אופקיים ואנכיים המסודרים סביב ציר מרכזי. הוא צמצם את ההבעה בציור, התעלם מפרטים והפחית את מספר הצבעים. בשנים 1912-1914 הפכו ציוריו לפחות ופחות ראליסטיים, הרצון ליצור חיקוי ואשליתיות הלך ונעלם, עד שלבסוף נותרו רק צורות גאומטריות שונות מסודרות על הבד, שהודגשו במעט צבעים. בתקופה זו, בכדי להתנתק עוד יותר מההקשר המציאותי, הפסיק לתת לעבודותיו שמות תאוריים והחל להפריד אותם במספרים, או שהוסיף תאור של צבע או צורה. ב-1916 פגש בהולנד את ואן-דר-לק, אומן הולנדי שהחל מ-1914 צייר קומפוזיציות אבסטרקטיות של צורות גאומטריות בצבעים שטוחים וקונטרסטיים. הוא ומונדריאן עבדו תקופה מסוימת ביחד והושפעו זה מזה. החל מתקופה זו נטש מונדריאן את קופוזיציות הצלבים והחל לצייר ריבועים ומלבנים צבעוניים על משטחים נטרליים. הוא התוודע לתנועה התיאוספית והושפע מאוד מהסופר שואנמאקרס (Schoenmaekers) וספרו דמותו החדשה של העולם (Het nieuwe Wereldbeeld) וכן מכתביו של האנטרופוסוף רודולף שטיינר. הוא מצא בתיאוסופיה את המשמעות שמעבר למשמעות, ממדים חדשים של הבנה, הרעיון של אמת אחת שניצבת מעבר לאמיתות אחרות.

[עריכה] נאו פלסטיסיזם

באוקטובר 1917 יצא הגליון הראשון של המגזין דה סטיל ("הסגנון") בהולנד, שסביבו התפתחה התנועה הנאו-פלסטיסיסטית ובו פורסמו לראשונה המניפסטים שלה. מתוך אחד המניפסטים: "הצורה צריכה לשאוב לא ממראות חיצוניים אלא מהעולם הפנימי, לא מחיקוי אלא מייצוג; הרוח החדשה מנוגדת לספונטניות המתפרצת (ליריות); על הציור להיות כפוף לסדר אופקי אנכי, ללא אלכסונים ועקומות; הצבעוניות צריכה להיות מוגבלת לשלושת צבעי היסוד ושלשת הא-צבעים - שחור,לבן ואפור, שלעולם אסור שיהיו מעורבבים". (קוקרי, עמ' 92-93). עקרונות אלה הלכו והתכופפו עם השנים ורק מונדריאן נשאר נאמן להם לחלוטין. האלמנטים המשמעותיים ביותר בנאו- פלסטיסיזם הם האובייקטיביות שלה והאנטי-אינדווידואליות. היומרה שלה כלפי הקבוע והאוניברסלי, השאיפה לשלמות מוחלטת.

[עריכה] חוקי הנאו פלסטיסיזם:

בשנת 1926 ניסח מונדריאן רשימה ביחד עם מישל סופור, בה הוא מציין את ששת העקרונות הבאים: 1. המדיום הפלסטי צריך להיות משטח שטוח או פריזמה מלבנית בצבעי יסוד או חסר צבע. בארכיטקטורה חללים רקים נחשבים חסרי צבע, החומר יכול להחשב כצבע. 2. חייב להיות איזון בין האמצעים הפלסטיים. למרות השוני בגודל ובצבע, יש לשמור על "משקל" שווה. באופן כללי שוויון נוצר בין שטח גדול וריק מול שטח צבוע קטן יחסית או חומר. 3. לקומפוזיציה נדרשת דואליות של אמצעים הפוכים. 4. האיזון מושג על ידי ניגודים ומובע באמצעות הקו הישר והזווית הישרה. 5. האיזון מושג באמצעות קומפוזיציה שיוצרת מקצב. 6. יש לבטל את הסימטריה. בסוף 1919 וב-1920 המשטחים הגאומטריים בציוריו, שנוצרו כתוצאה מהקוים החוצים, גדלו בשטחם והתמעטו בכמותם. הא-סמטריה של הקומפוזיציה התבהרה, המשטחים הופרדו בברור ומשטח אחד היה תמיד דומיננטי וגדול מהאחרים. ב-1921 הוא הצליח לשכלל את השיטה כדי לבטא את עקרונותיו. הקוים שהפרידו בין משטחי הצבע הפכו עבים עד כדי כך שיכלו להחשב כמשטחי צבע בעצמם. הבד נשלט ברובו על ידי ריבוע או מלבן אחד. צבעי היסוד נוכחים פחות בקומפוזיציה אך הפכו חזקים ובוהקים יותר. בשיא הקריירה שלו בשנות ה-30 הוא הפסיק לחלוטין להשתמש בצבע, משטח התמונה הלבן נחצה על ידי קוים שחורים בלבד, (למשל שניים אופקיים ואחד אנכי) כך שהתמונה הפכה לדמותם הטהורה.

מונדריאן ראה באמנות סוג של דת וטען שאנשים יוכלו להפוך לטובים ולרוחניים יותר אחרי שיביטו ביצירות מאוזנות. הוא אחד מדובריה הראשונים של האמנות המופשטת (אבסטרקטית) הבלתי-פיגורטיבית, שהתחילה להתפתח בשנות ה-20 של המאה ה-20 והפכה בהדרגה לזרם עיקרי באמנות באותה התקופה. מונדריאן תפס עמדה קבועה ויציבה ברקמה הסבוכה של אמנות המאה העשרים.

ציוריו של מונדריאן מופשטים וסינתטיים ביותר ומאופיינים במיעוט צבעים וצורות פשוטות. בחינה ראשונית של תמונותיו מגלה פשטות, מסגרות נוקשות, סטטיות וגאומטריה הקפדנית, אך מבעד למרובעים והמישורים הצבועים חבויה תסיסה המפיחה רוח חיים בצורות ובצבעים ומעוררת רגשות.

המוזיאון העירוני של האג מציג רבות מיצירותיו. ב-1998 רכש המוזיאון את יצירתו הבלתי-גמורה "בוגי ווגי של ניצחון" (Vicrory Boogie Woogie) תמורת 80 מליון גילדן הולנדי (כ-36,3 מליון אירו).