פרננדו קולור דה מלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיא ברזיל
|
|||||||||||||||||
פרננדו אפונסו קולור דה מלו (נולד ב-12 באוגוסט, 1949) היה נשיא ברזיל מ-1990 ועד 1992.
קולור הוא נצר למשפחה רבת השפעה בפוליטיקה הברזילאית, שבראשה עמד (אביו) אמון דה מלו, עיתונאי ומושל לשעבר של מדינת אלגואס. הוא תפקד כנשיאה של קבוצת כדורגל ברזילאית ב-1976. בהיותו בעל מראה טוב ופופולרי, הוא נכנס לפוליטיקה, ובזה אחר זה הוא שימש כראש העיר של מסיו, בירת מדינת אלגואס, נציג פדרלי של אלגואס בקונגרס של ברזיל, ולבסוף מושלה של מדינת אלגואס ב-1987.
ב-1989 קולור הביס את לואיס אינסיו דה סילבה במירוץ נשיאותי בעל שני סיבובים, שנערך בהתאם לחוקה החדשה של 1988, ובכך נהיה הנשיא הראשון שנבחר באופן דמוקרטי מאז ההפיכה הצבאית של 1964. הפופולריות שלו הייתה מאוד גבוהה והוא ניצח במדינת סאו פאולו בהתמודדות מול אישים פוליטיים חשובים ובולטים.
זמן קצר אחרי בחירתו, קולור הודיע על מימושה של "תוכנית קולור", שהייתה אמורה לצמצם את היצע הכסף, ובכך להלחם באינפלציה. התוכנית כללה המרה רחבת היקף של חשבונות בנק של צרכנים לאיגרות חוב ממשלתיות שלא ניתן לפורען, ובמקביל הדפסת כסף לשימושה של הממשלה. כל החשבונות שהכילו יותר מ-1200 קרוזרות (יחידת מטבע ברזילאית) הוקפאו למשך 18 חודשים. צעדיו הקיצוניים של קולור בכלכלה התקבלו בחוסר התלהבות בציבור. אף על פי כן, רבים חשו כי צעדים אלו היו חיוניים על מנת להקטין את האינפלציה. התוכנית נחלה כישלון, שכן מספר חודשים אחרי החלת התוכנית האינפלציה המשיכה לעלות והגיעה ל-25% לחודש.
כיום, כלכלנים רבים טוענים כי מטרתה האמיתית של תוכנית קולור הייתה להנמיך את החוב הלאומי הגבוה. כל עוד היה בידי הממשלה, לכסף המוחרם הייתה ריבית ריאלית שלילית. ההפרש השלילי הזה נוצל כדי להנמיך את חובה של ברזיל. כלכלנים אלו קובעים כי מיגור האינפלציה הגבוהה לא הייתה מעולם מטרת תוכניתו של קולור.
ממשל קולור הנהיג גם מדיניות של הפרטה של מספר חברות ממשלתיות, כמו אסזיטה (מפעל לייצור פלדות מיוחדות). לממשלתו הייתה השפעה מסחרית עצומה, הרי שהן מכסי-המגן על ייבוא סחורות עלו, והן הסחבת בייבואם התארכה. מהלך זה נעשה לכאורה בכדי להפוך את התעשייה הלאומית לתחרותית יותר, וכן כדי לספק לאוכלוסיית ברזיל מוצרים איכותיים וזולים יותר. תוצאותיו של מהלך זה נתונות במחלוקת, אך בטוח לומר שהוא הלם קשות בתעשייה הברזילאית המיושנת וחסרת התחרות.
ב-1992 קולור הואשם על ידי אחיו פדרו בשחיתות, ונחקר בעקבות כך על ידי הקונגרס והעיתונות. האשמות רבות התמקדו במנהל הקמפיין של קולור, פאולוס פאריאס, שצבר הון רב כאשר קרנו של קולור עלתה. ראיות הולכות ומתרבות באשר למתן שוחד ומעילה בכספי ציבור, הובילו להפגנות עממיות והפרעות לסדר הציבורי ברחבי הערים הראשיות בברזיל. באוקטובר, הקונגרס הצביע בעד הדחתו של קולור. קולור הואשם בהתנהגות בלתי הולמת ב-29 בדצמבר, 1992 וזכותו להתמודד על משרה בפוליטיקה הושעתה לתקופה בת 8 שנים, וזאת לפי החוק הברזילאי הנוגע לשחיתות. מאוחר יותר הוא נוקה מכל חשד ואשמה, אולם מרבית האוכלוסייה עדיין רואה בו כמושחת.
אחריו התמנה לנשיא סגנו, איתמר פרנקו, למרות שרבים ראו בו כלא מספיק מיומן לתפקיד הנשיאות. שר האוצר בממשלתו של איתמר, פרננדו הנריקו קרדוסו, נבחר לנשיא ב-1995 לכהונה ראשונה, וב-1998 לכהונה שנייה.
ב-2002 קולור התמודד לתפקיד מושל מדינת לידתו, אלגואס, אך הוא הפסיד בבחירות לראשונה בחייו. ב 1 באוקטובר 2006 נבחר לסנאט הפדראלי מטעם מדינת אלגואס.
[עריכה] ראו גם
- היסטוריה של ברזיל: דמוקרטיזציה והיסטוריה עכשווית (1985 - הווה)
- פוליטיקה של ברזיל
- נשיא ברזיל
- נשיאי ברזיל
 |
|---|
| הרפובליקה הישנה (1889 - 1930)
דאודורו דה פונסקה | פלוריאנו פישוטו | פרודנטה דה מוראיס בארוס | מנואל פראס דה קמפוס סאלס | פרנסיסקו דה פאולה רודריגס אלווס | אפונסו מוריירה פנה | נילו פסניה | הרמס דה פונסקה | ונססלאו בראז | רודריגס אלבס | דלפים מוריירה | אפיטסיו דה סילבה פסוא | ארתור ברנרדוס | וושינגטון לואיס | ז'וליו פרסטס |
| עידן ורגאס (1930 - 1945)
ז'טוליו ורגאס | ז'וסה ליניארס |
| הרפובליקה השנייה (1945 - 1964)
גאספר דוטרה | ז'טוליו ורגאס | ז'ואו קפה פיליוס | קרלוס קמברוס דה לוז | ניירו דה אוליברו | ז'וסלינו קוביצ'ק | ז'אניו קאדרוס | פסקואל רניירי מאזילי | ז'ואו גולרט |
| הדיקטטורה הצבאית (1964 - 1985)
פסקואל רניירי מאזילי | אומברטו קסטלו ברנקו | ארטורו דה קוסטה אה סילבה | גרסטרו מדיסי | ארנסטו גייזל | ז'ואו בטיסטה דה אוליביירה פיגיריידו |
| הרפובליקה החדשה (1985 - הווה)
טנקרדו נווס | ג'וס סרניי | פרננדו קולור | איתמר פרנקו | פרננדו הנריקו קרדוסו | לואיס אינסיו דה סילבה |
