צלילה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צלילה היא הכנסת הגוף כולו אל מתחת לפני המים עם או בלי ציוד צלילה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הצוללים הראשונים עסקו בשליית חפצים מספינות טבועות. ידוע על לוחות תשלומים לצוללים כבר בשנת 300 לפנסה"נ. צלילה קדומה זו נעשתה ללא מכשירים (מאחר שלא פותחו עדיין כאלה) ואבנים שהקלו על הצולל לשקוע היו אמצעי העזר היחידים. מאחר שהצולל יכול היה להיעזר רק באוויר שאגר בריאותיו, צלילתו ארכה דקות מעטות בלבד. צלילה זו נקראת גם "צלילה חופשית" ועד היום היא משמשת שולי פנינים ואף מהווה ספורט ימי אתגרי.
מסופר כי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס, בזמן המצור על העיר צור, הוריד לים מתקן צלילה מזכוכית דמוי פעמון.
התקדמות משמעותית בתחום הצלילה נעשתה במאה ה-19, שבה הומצאו אמצעים חדשים לצלילה: הפעמון והחליפה.
[עריכה] פעמון
שיטה שממנה התפתח מאוחר יותר "פוד הצלילה". כלי אטום גדול בצורת פעמון היה מושקע במים אנכית כשצולל או חבורת צוללים נמצאת בתוכו. האוויר הכלוא בתוכו היה מאפשר לצוללים לנשום.
הפעמון היה מורד לעומק הנחוץ - בדרך כלל לעבודות מחקר או בניית יסודות. כמות האוויר בפעמון הייתה תלויה בעומקו - ככל שהעומק גדל כך גדל הלחץ האטמוספירי. האוויר בתוך הפעמון היה נדחס יותר ויותר, ומים היו ממלאים את החלל שנוצר.
[עריכה] חליפה
את החליפה פיתח המהנדס הגרמני אוגוסטוס זיבה ב-1830. מתוך חליפה זו התפתחה חליפת הצלילה המודרנית של היום. החליפה הייתה עשוייה גומי עטוף בשתי שכבות בד שכיסה את רוב גוף האמודאי (למעט כפות הידיים,כפות הרגליים והראש). שולי החליפה היו מהודקים לגוף כדי למנוע חדירת מים. סוליות הנעליים היו עשויות עופרת כדי להגביר יציבות.
על החזה והגב היו שתי משקולות שסייעו לאמודאי לשקוע. על ראשו הייתה קסדה עגולה סגורה הרמטית אשר הכילה את כל הראש ונסגרה בצוואר. הקסדה הייתה עשוייה מברזל, נחושת או פליז ומזכוכית שאפשרה לאמודאי לראות. מתוך הקסדה יצא צינור אוויר אל פני השטח, בדרך כלל אל ספינה, ודרכו הוזרם אוויר בלחץ שאפשר לאמודאי לנשום. לצינור הייתה גם סגולה "טלפונית". דרכו התאפשר לאמודאי לדבר עם אנשי הספינה ועם הצוללים שלצידו.
בעזרת החליפה הצוללנים שומרים על חום גופם מתחת למים.
[עריכה] מיכל צלילה
אבי הצלילה המודרנית והצילום התת-מימי הוא לייט' קולונל (מקביל לדרגת סגן אלוף) ז'ק קוסטו. קוסטו ערך בשנות ה-20 וה-30 ניסויים בצלילה במים רדודים עם מסיכות ושנורקל. הוא וחבריו פיתחו את מיכל הצלילה הראשון שאפשר לצולל לצלול לעומק מבלי שנאלץ להיות מחובר בצינור אל ספינה שמעל ואפשר לצולל חופש רב יותר.
במהלך מלחמת העולם השניה פותחו מערכות נשימה סגורות, שמנעו הופעת בועות על פני המים והקשו על איתור צוללים. מערכת זו סללה את הדרך להופעתן של יחידות קומנדו ימי המורכבות מצוללים לוחמים. יחידות עילית אלו קיימות בצבאותיהן של רוב מדינות העולם, לרבות שייטת 13 בצה"ל.
[עריכה] תא צלילה
בשנות ה-50 הוחלף הפעמון בתא צלילה סגור ומשוכלל אשר יכול להציף ולהשקיע את עצמו באמצעות מערכות הדומות למערכות הפועלות בצוללת. תא זה השתכלל עם השנים וכיום תאים אלה יכולים להגיע לעומק רב מאוד (קילומטרים) - טווח גדול בהרבה מזה שמסוגל לו צולל ללא תא. בתא נשמר לחץ נסבל. אילו היה שורר בו הלחץ שמחוץ לתא, היה גוף הצולל נמחץ. בתא ניתן לשהות אפילו שבועות.
תאי צלילה מוכרים גם בשמות כמו באתיספירה או באתיסקאפה. תאים אלו משמשים למחקר תת-ימי באזורים אשר צוללים לא יכולים להגיע אליהם בגלל עומקם.
[עריכה] צלילה כיום
(אין לראות במאמר זה הוראות לביצוע צלילה מכול סוג שהוא)
צלילה כספורט אתגרי: ישנם כיום שני סוגי ספורט שונים המבוססים על צלילה - צלילה חופשית וצלילה סקובה.
[עריכה] צלילה חופשית
צלילה חופשית מבוצעת ללא עזרי נשימה (כלומר אחסון האוויר הוא בריאות בלבד) וציוד הצולל הוא: סנפירים, מסיכה ולעתים משקולות ושנורקל. הצולל שואף אוויר מלוא ריאותיו ויורד לעומק הרב ביותר שאליו הוא יכול להגיע ואז עולה. ספורט זה גם נחשב כספורט אתגרי, כאשר הצוללנים המשתתפים בו מנסים להגיע לעומקים ומרחקים גדולים בצלילה יחידה אשר תימשך זמן רב ככל הניתן - כל זאת ללא עזרי נשימה. ספורט זה בטוח יותר ממה שנראה להדיוט. הסיכוי שיגמר האוויר לצולל הוא נמוך ביותר -בעוד הצולל יורד לעומק נפח האוויר בריאותיו קטן כתוצאה מהלחץ ההידרוסטטי שגדל. בהגיעו לעומק מסוים מרגיש הגוף צורך באוויר, והצולל חש דחף בלתי ניתן לכיבוש לאוויר. בעלייתו לפני השטח הלחץ ההידרוסטטי קטן ונפח האוויר בריאותיו גדל ושב לנפחו ההתחלתי. אין בספורט זה סכנת דקומפרסיה. הסכנה הגדולה ביותר בספורט זה היא התרחשותו של עילפון מים רדודים.
הישג השיא בצלילה חופשית עומד כיום על הגעה לעומק העולה על 171 מטר וזמן החזקת נשימה של 10:08 דקות.
[עריכה] צלילת סקובה
צלילת הסקובה (SCUBA - ראשי תיבות עבור Self Contained Underwater Breathing Apparatus) היא צלילה בעזרת "סט נשימה" אשר מכיל את כל האוויר שהצולל יצרוך מתחת למים (בכמות גדולה בהרבה מהאוויר האפשרי בצלילה חופשית). צלילה מסוג זה דורשת ידע נרחב בשימוש בציוד הצלילה, חוקי הצלילה וחוקים נוספים, ועל הצולל לעבור קורס שבו מדריך צלילה מוסמך בעל רישיון הדרכה ממשרד החינוך (רשות הצלילה) מלמד שעורי תאוריה בכיתה ושעורים מעשים במים (בבריכה סגורה ולאחר מכן בים). רק לאחר מעבר מבחן תאורתי ומעשי מוסמך הצולל. סוגים של צלילת סקובה כוללים בעיקר:
- צלילה חובבנית - למטרות הנאה.
- צלילות טכניות:
- צלילת מערות (המלאות במים באופן מלא או חלקי).
- צלילה עמוקה (30, 60 או 100 מטרים בצלילה חובבנית, צלילה טכנית או צלילה עם אספקת אוויר מפני המים - בהתאמה).
- צלילת קרח.
- צלילה לספינות טבועות (נכנס גם בקטגורית צלילה חובבנית).
- צלילה צבאית - צלילה קרבית או לצורכי עבודות תת-מימיות.
- צלילה מקצועית - בתור מקור פרנסה (לצורכי בנייה ותחזוקה תת-מימיים, צלילה במקורות מים רעילים והדרכות צלילה).
- צלילה מדעית.
הצולל לוקח עימו את כל הציוד הרב הנדרש לצלילה, ובדר"כ אינו מסתמך על ציוד נוסף. ציוד זה כולל:
- מיכל גז דחוס
- חליפת צלילה
- מאזן
- משקולות
- דרגה ראשונה
- ווסת
- סנפירים
- מסיכה
- שנורקל
- נעלי צלילה (בוטיס) (תלוי בסוג הסנפירים)
דרגות הצלילה מחולקות למספר רמות עיקריות:
- צולל דרגה ראשונה, או open water diver - לצולל מותר לצלול לעומק של עד 20 מטר, ורק בלווית צולל שני כוכבים ומעלה
- צולל דרגה שנייה, או Advanced Open Water - לצולל מותר לצלול לעומק של עד 30 מטר
- צולל שלושה כוכבים, או Dive Master - לצולל מותר לצלול לעומק של 39-42 מטר (תלוי בארגון המסמיך) וכן להוביל צלילות ולעזור בהדרכה
- צולל "מאסטר" ספורטיבי - כמו צולל שלושה כוכבים אבל ללא רכיב ההדרכה.
- עוזר מדריך - דרגת ביניים המאפשרת להעביר חלק מהתכנים של קורס הצלילה וכן העברה של צלילות הכרות (צלילה מודרכת ומפוקחת לעומק מקסימאלי 6 מטר שמיועדת למי שלא הוסמך כצולל)
- מדריך צלילה - מי שמוסמך ללמד צלילה ולהסמיך צוללים.
אלה הן רק רמות כלליות. לכל ארגון יש את דרגותיו. בישראל, בניגוד למצב כמעט כל שאר העולם, הצלילה מוסדרת בחוק הצלילה. חוק זה דורש ציוד מינימלי לכל צולל ולכל זוג צוללים, מחייב צלילה רק עם רשיון צלילה וביטוח, ואוסר צלילת סולו (ללא בן זוג). כמוכן, החוק מסדיר את העומקים המותרים לצולל (20 מטר לצולל דרג א, 30 לצולל דרג ב ו42 לצולל דרג ג או ד). על חוק הצלילה אחראית הרשות לצלילה ספורטיבית. קורסים מיוחדים:
- קורסי הצלה
- קורסי ניווט
[עריכה] עקרונות הצלילה הספורטיבית
אחד מעקרונות הצלילה העקריים הוא השליטה בציפה. שליטה זו מושגת על ידי שינוי כמות האוויר בתוך גוף הצולל (בראות) ועל גופו (במאזן הציפה. על ידי שינוי בכמות האוויר הצולל יכול להיות באחד משלושה מצבים:
- ציפה שלילית: מצב בו הצולל שוקע.
- ציפה חיובית: מצב בו הצולל עולה אל פני המים
- ציפה נייטראלית: מצב בו הצולל שומר על מיקומו בעומק המים.
על הצולל להיות מסוגל להשיג את שלושתם במהלך הצלילה (כדי לשקוע, לשמור על עומק ולעלות לאחר מכן).
[עריכה] צלילה בקולנוע
- "הכחול הגדול"
- "גברים של כבוד" - הסרט מתאר את אורח חייהם של אמודאים המשתמשים בחליפת צלילה.
- "כדור הרעם" מסדרת "ג'יימס בונד" - בסרט מופיעה סצנת קרב תת מימית בין יחידות צוללים.
- "עמוק במים" - בסרטו של ווס אנדרסון מופיעות סצינות צלילה רבות.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 טקסט בוויקיטקסט: חוק הצלילה הספורטיבית |
