קולנוע (שבועון)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קולנוע היה שבועון ישראלי שעסק בבידור ובקולנוע ובמיוחד בקולנוע הוליוודי, והופיע משנת 1938 ובמהלך שנות ה-40.
הופעת השבועון החלה בשנת 1938 בתל אביב, ביזמת המוציא לאור נחום קומרוב אשר ניסה את ידו במספר יוזמות בתחום העיתונות, לרבות הוצאת העיתון ידיעות אחרונות (אשר נקלע לקשיים כספיים, ונמכר למשפחת מוזס בשנת 1939). העורך היה י. קרקובסקי.
השבועון עסק במגוון נושאים הקשורים בקולנוע ובבידור אך במיוחד בהוליווד. השבועון התמקד במיוחד בקולנוע הוליוודי, ופרסם כתבות רכילות על כוכבי הוליווד ותקצירי סרטים שהופקו על ידי האולפנים הגדולים בהוליווד באותה התקופה.
השבועון התבסס על כתבות שהתקבלו ממערכות יחסי הציבור של האולפנים בארצות הברית, וכמעט ולא היה לו צוות כותבים משלו. החומר, תמונות, רכילות, קטעי יחסי ציבור, פורסם במדורים כגון "חוזה בכוכבים" או "שמועות ומעשים מארץ הסרטים". לעתים היה מפרסם העיתון סיפורים בהמשכים משל אגאתה כריסטי, ואף תשבץ שכונה "חידון מילואים", אך עיקר העיתון הוקדש לכתבות שעסקו בעלילותיהם של סרטים אמריקנים חדשים, כוכבי הבד, ומילות שירים פופולריים שהושמעו בסרטים אלו.
מערכת העיתון קיימה התכתבות קבועה עם קוראיה, ושניים או שלושה עמודים מן החוברת הדקה, בת 16 העמודים, הוקדשו למכתבי קוראים ולתשובות לשאלותיהם. המכתבים עסקו בעיקר בתכני השבועון - קורות הכוכבים ועלילות הסרטים. כך, למשל, "סקר" שערכה המערכת בשנת תש"ג, לפי כמות המכתבים שהגיעו המספרים על אהדתם לכוכבים גילה כי בשנה זו היו הכוכבים האהובים על קוראי המגזין (לפי סדר הפופולריות):
- טירון פאואר (52 מכתבים)
- ויויאן לי (43 מכתבים)
- ארול פלין (39 מכתבים)
- רוברט טיילור (34 מכתבים)
- בטי גרייבל (32 מכתבים)
- קלארק גייבל (31 מכתבים)
- דיאנה דורבין (27 מכתבים)
- ריטה הייוורת (19 מכתבים)
- אליס פיי (17 מכתבים)
- ספנסר טרייסי (16 מכתבים)
באופן מפתיע תפסו אירועי השעה הרי הגורל, כמלחמת העולם השנייה, מקום קטן מאוד בעולם ששיקף העיתון, וההתייחסות אל האירועים הייתה לרוב בתיאור עלילות סרטים מלחמתייים או בידיעה על כוכב שהתגייס לצבא.
העיתון משך מפרסמים רבים. השער האחורי של העיתון פרסם את תכניות כל בתי הקולנוע בארץ, וכל התיאטראות, ובין עמודי העיתון נמצאו פרסומות רבות של מוצרים כסיגריות, בגדי נשים ובתי קפה. כפי הנראה זכה העיתון לפופולריות מסוימת שאיפשרה לו להוציא מהדורה שבועית אף בימי המלחמה בהם היה הנייר בקיצוב.
העיתון חדל מלהופיע במהלך שנות ה-40. בשנות ה-50 החל לצאת עיתון דומה בשם "עולם הקולנוע", שהתבסס אף הוא על תוכן שהתקבל ממערכות יחסי הציבור של האולפנים הגדולים, אך הוסיף לו תוכן מקורי, ותכנים מקומיים שחסרו בשבועון "קולנוע". בשנות ה-70 התמזג "עולם הקולנוע" עם להיטון. בסוף שנות ה-80 חדל גם העיתון המאוחד מלהתקיים.
