שכונת חצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שכונת חצר סוג השכונות היהודיות שנבנו בירושלים ותל אביב בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
המבנה הטיפוסי של שכונת החצר הוא ריבוע גדול הבנוי למעשה מבתי-המגורים של השכונה. לרוב הבתים צמודים, פרט לפער אחד אשר קל לאוטמו בשעת הצורך, ומהווים חומת-מגן מפני גורמים עוינים חיצוניים. החצר הפנימית שימשה את תושבי השכונה, ולרוב ממוקמת בה באר שכונתית. מבנה זה חִייב התארגנות קהילתית מוקדמת של המתיישבים החדשים, יתרון שהתבטא בתחומים חברתיים נוספים.
בשל היות הדירות שסביב החצר קטנות (לרוב דירת חדר לכל משפחה), הוצאו מלאכות רבות אל החצר המשותפת. בשכונות החצר בירושלים הוקצא לכל משפחה יום כביסה אחת לשבועיים. מלאכת הכביסה הידנית המפרכת נמשכה שעות רבות, ועקרת הבית שעסקה בה בישלה באותו יום מרק בלבד לבני ביתה.
ציבור השכונות הירושלמי הידוע כיום בתור נחלאות מורכב מכמה וכמה שכונות חצר. בתל אביב הדוגמה הקלאסית לשכונת חצר היא נווה צדק.