שלבקת חוגרת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלבקת חוגרת הינה דלקת מקומית ומכאיבה של עצב הנגרמת על ידי זיהום נגיפי. הגורם לדלקת זו הוא נגיף ה- Herpes Zoster. נגיף ה- Herpes Zoster משתייך לאותה משפחה של נגיף ה- Varicella Zoster, נגיף אבעבועות הרוח. חולה אשר נחשף לנגיף אבעבועות הרוח ופיתח כנגדו נוגדנים לא יפתח שלבקת חוגרת. אולם, נגיף אבעבועות רוח אשר חדר אל הגוף ונותר רדום יכול בעקבות שינויים מוטציוניים להתבטא בשלב מאוחר יותר כ- Herpes Zoster.
סיבת פעילותו המחודשת של הנגיף אינה ידועה. בעלי מערכת חיסון מוחלשת מצויים בסיכון גבוה ללקות בשלבקת.
[עריכה] תסמיני שלבקת חוגרת
הסימפטום הראשון הוא צריבה כואבת, עקצוץ או רגישות יתר מוגזמת המוגבלת לאזור מסוים בעור בצדו האחד של הגוף. לאחר זמן קצר מתווספת גם פריחה בעלת תבנית מיוחדת וכואבת בעור. השלבקת עלולה להופיע בחזה, בגב, בבטן, בראש בפנים, בזרועות ואף ברגלים, ובתנאי שהעצבים באזור זה נגועים. לאחר השלבקת מופיע כאב מקומי, העלול להמשך חודשים, ולעתים אף שנים, לאחר הפריחה. הכאב נפוץ יותר בקרב אנשים קשישים. זהום חידקי של השלפוחית עלול לעכב את הריפוי. אבחנת השלבקת מתבססת על מראה שלפוחיות ותלונות החולה על כאב שקדם להופעת הפריחה בצד אחד של הגוף.
[עריכה] גורמי סיכון
הזיהום הנגיפי של השלבקת עלול להתפשט לכל הגוף או לאברים פנימיים. הנגיף אשר גורם לשלבקת חוגרת (זוסטר) עלול להדביק רק אנשים שלא חלו באבעבועות רוח. אדם כזה שנחשף לחולה שלבקת חוגרת יחלה באבעבועות רוח. חולים בשלבקת חוגרת יכולים להעביר את המחלה רק אם השלפוחיות פקעו. המחלה נעלמת מעצמה תוך מספר שבועות כשלרוב אינה חוזרת.
[עריכה] ראו גם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
