שנאוצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השנאוצר הוא גזע כלבים הכולל בתוכו שלושה גזעים דומים בשלושה גדלים: שנאוצר ענק (עד 70 סמ'), שנאוצר בינוני (עד 50 סמ') ושנאוצר ננסי (עד 36 סמ'). בתוך גדלים אלו ניתן למצוא גם צבעים שונים: שחור, פלפל / מלח, ובננסי גם את השחור/כסף והלבן.
מהווריאציות הרבות של השנאוצר ניתן להבין את מרחב התפקודים שאותו גזע זה מילא ועדיין ממלא, ביניהם: צייד מכרסמים, שמירה על ילדים, רעייה ושמירה על עדרים, ליווי ושמירה אישית ועוד. ניתן להגדיר את השנאוצר ככלב רב שימושי לחווה חקלאית.
[עריכה] על מבנה, אופי וטיפול
לשנאוצר חזות איתנה ושרירית, בעל גוף ריבועי ומוצק, בעל פרווה צפופה בשיער, עבה וקצרה, המגנה עליו מפני כל מזג אוויר. שיער הגבות, סביב לאף ומתחת לסנטר ארוך יותר משאר שיער הגוף. תסרוקת זו מקנה לשנאוצר את מראהו המיוחד עם ארשת הפנים הרצינית והזקן המעורר חשיבות.
השנאוצר מחליף את פרוותו פעמיים בשנה וצריך לעזור לו להיפטר מהשיער "המת" באמצעות מריטה. הברשה וסירוק - זקוק להברשה על בסיס שבועי.
לשנאוצר, בניגוד לרוב גזעי הכלבים, אין כלל ריח. כמו כן אינו נובח שלא לצורך. כאצל גזעי כלבים אחרים, זקוק לשעות משחק מדי יום.
השנאוצר הוא כלב חכם, טריטוריאלי בעל יצר שמירה מפותח, הקשור מאוד לבעליו אך נאמן לכל המשפחה.
[עריכה] היסטוריה
מוצאו של השנאוצר הוא מגרמניה. השנאוצרים הראשונים היו מהגזע הבינוני, ושימשו בעבודה ל"טיהור" חיות קטנות, ומכרסמים שונים. כמו כן שימשו גם כמלווים לסוחרים עם מרכולתם לשוק, וכשומרים על הבסטה.
השנאוצר שייך למשפחת הפינצ'רים, ועד למאה ה-19 נחשבו השנאוצרים לפינצ'רים שעירים, בעלי שיער זיפי.
בשנת 1879 על ידי הוחלט להפריד את הפינצ'רים בעלי השיער הזיפי מתוך גזע הפינצ'ר וב-1880 נרשם כגזע חדש ושמו שנאוצר, שפרוש המילה בגרמנית הוא: זרבובית (הפה והאף של הכלב).
את השנאוצר הננסי החלו לפתח באמצעות הרבעות מכוונות של הכלבים הקטנים מהשנאוצר הבינוני, וכנראה הוכנסו גם קווי דם של אפנפינצ'ר. לראשונה הוא נראה בזירות התצוגה בשנת 1899 . מטרתו של פיתוח השנאוצר הננסי היה עבור צייד חיות קטנות כמו עכברושים וככלב ליווי. כיום זוכה השנאוצר הננסי לפופולריות הגבוהה ביותר בין כל משפחת השנאוצר.
ב-1909 החלו לטפח את השנאוצר הענק, במינכן - גרמניה , על ידי הרבעות מבוקרות של השנאוצר הבינוני עם כלבי בקר בלגים ודני ענק. מטרת הפיתוח הייתה לפתח כלב עבודה עבור שמירה על עדרים ושמירה אישית. בשנים מאוחרות יותר שימש גם ככלב משטרה.
