שסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שסק

מיון מדעי
ממלכה:	צמחים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	ורדנאים
משפחה:	ורדיים
סוג:	שסק
שם מדעי
Eriobotrya japonica

השסק הוא פרי עגול, צהוב/כתום ורב גלעינים, בעל טעם מתוק-חמצמץ הגדל על עץ ירוק-עד בעל עלים גדולים ממשפחת הוורדיים. מקור העץ באזור דרום מזרח סין, אם כי הוא גדל גם ביפן, ומגדלים אותו גם בישראל, בברזיל ובמספר מדינות נוספות. עץ השסק יכול להגיע עד גובה של 5-10 מטר, אם כי הוא בדרך כלל קטן יותר, בסביבות 3-4 מטר.

שמו של השסק העברי נלקח משמו הערבי או התורכי - אסקדיניה. באנגלית שמו של השסק הוא - לוקוואט (Loquat), לקוח משמו הסיני. בספרדית ובאיטלקית הוא מכונה - נספולה, ברוסית הוא מכונה - מושמולה, שם שהובא מדרום רוסיה, ובגרמנית שמו של השסק הוא - מיספל.

בארץ פותחו כמה זנים מסחריים של השסק, "עכו 23", ו"עכו 1", שפותחו בתחנת הנסיונות החקלאית של עכו, ו"צריפין", שפותח במכון וולקני, "זיקים", ו"ביג ג'ים". בשנים האחרונות יובאו ואוקלמו בארץ זני שסק נוספים, גדולים במיוחד, מספרד ומקליפורניה. היום נטועים בישראל כ-5000 דונם שסק. במטעים המסחריים, בשומרון ובשפלה, ותחת מעטה רשת, להגנה מפני ציפורים ועטלפים, ניתן להגיע ליבול מסחרי של קרוב לשלושה טון לדונם. לשסק חיי מדף קצרים ביותר ושמירתו בקירור מזיקה לטעמו. בקעת הנדיב שממזרח לבנימינה, ועמק בת שלמה שממזרח לזכרון יעקב הם מאזורי הגידול הראשיים של השסק בצפון הארץ.

השסק גדל בארץ כמעט בכל האזורים. ניתן לראות עצי שסק גדולים בהרי ירושלים, בגליל העליון, בשפלה, באזורי החוף ובנגב הצפוני. הפרי התחבב על האוכלוסייה, בעיקר משום שהוא הפרי הטרי הראשון, לאחר תקופת החורף, המבשיל במטעים, והוא שונה מן ההדרים הבננות ותפוחי העץ מהאיסום. חקלאים ישראלים, ששירתו במלחמת לבנון, העידו שראו עצי שסק ענקיים ברצועת החוף הלבנונית, מצור וצידון ועד למבואות בירות. גם במצרים, לאורך תעלות המים המתוקים, נטועים עצי שסק גדולים מאד.

בישראל פריחת השסק מתחילה בעונת הסתיו ואורכת כ-100-80 ימים.

השסק גדל באשכולות, וגודלו נע בין 3-5 ס"מ בעת בשלותו. הפרי ניתן להשוואה עם התפוח, כאשר הם שותפים לתכולת סוכר גבוהה (כ-10 אחוזים), חומצה ופקטין.

הפרי מוזכר רבות בספרות הסינית, כמו בשיריו של לי באי.