AIM-120 אמראם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| AIM-120 אמראם | ||
|---|---|---|
 |
||
| מידע בסיסי | ||
| יצרן | ריית'און, יוז | |
| עלות יחידה | 300,000 דולר | |
| כניסה לפעילות מבצעית | ספטמבר 1991, כחלק ממלחמת המפרץ הראשונה | |
| פלטפורמת שיגור | מטוסי קרב מתקדמים, מערכי נ"מ קרקעיים | |
| מאפיינים כלליים | ||
| הנעה | מנוע האצה רקטי | |
| משקל שיגור | 152 ק"ג | |
| אורך | 3.66 מטר | |
| קוטר | 36 ס"מ | |
| מוטת כנפיים | 52.5 ס"מ | |
| מהירות | מאך 4 | |
| טווח | בין 75 ל-110 ק"מ | |
| גובה טיסה | בתלות בגובה השיגור | |
| ראש קרב והנחיה | ||
| ראש קרב | 23 ק"ג של חומר נפץ מרסק מסוג WDU-33/B | |
| מרעום | קרבה | |
| הנחיה | מכ"ם אקטיבי ומערכת ניווט אינרציאלי. | |
AIM-120 אמראם (באנגלית: AMRAAM, ראשי תיבות של המילים: Advanced Medium-Range Air-to-Air Missile) הינו טיל אוויר-אוויר מתקדם לטווח בינוני, שפותח בשיתוף פעולה של חברות ריית'און ויוז. שיטת פעולתו היא מסוג "שגר ושכח" המשתמשת בראש הנחיה בעל מכ"ם אקטיבי המשדר וגם קולט ובכך נחסכת חשיפת יתר של המטוס המשגר. האמראם שימש גם כבסיס למערכות טילי קרקע-אוויר.
ניתן לחמש בטיל האמראם את הדגמים המתקדמים של מטוסי ה-F-16 וה-F-15, וכן את מטוסי ה-F/A-18, הF-4 הגרמני, הטורנדו, היורופייטר וה-סי הארייר הבריטיים.
