איתם (בסיס)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בסיס חיל האוויר איתם (כנף 25), היה בסיס הטיסה האחרון שהוקם בחצי האי סיני על ידי חיל האוויר הישראלי. הבסיס נחנך בשנת 1976.
הבסיס מוקם כשלושים ק"מ ממערב לאל עריש. הבסיס נבנה כחלק מחשיבה אסטרגטית צבאית ישראלית, שאפיינה את שנות ה-70, שעל פיה אזור אל עריש ישאר בידי ישראל באופן קבע, גם במסגרת הסכמי שלום עתידיים. השטח היווה נקודה אסטרטגית, מכיוון שבמהלך מלחמות ישראל-מצרים השונות הוא היה אחד מנקודות העימות המרכזיות.
חיל האוויר הפעיל בסיני באותה תקופה עוד שלושה בסיסים מרכזיים - אופיר, עציון ורפידים, שנתנו הגנה מרחבית על כל השטח של חצי האי סיני.
בתחילה שימש הבסיס כבסיס פריסה בלבד, ושכנו בו מטוסי F-4 פאנטום ומיראז', אך החל מקיץ 1976 הופעלה מהבסיס באופן קבע טייסת מיראז', שהפעילה לאחר מכן מטוסי נשר, במקביל המשיך הבסיס לשמש בסיס פריסות.
בשנת 1979, עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, שבו הוסכם על פינוי כל בסיסי הצבא הישראלי מחצי האי סיני, הוחלט על פינוי הבסיס ומתקניו השונים לבסיס רמון שבנגב, שקיבל גם את מספר הבסיס: 25. טייסת הקרב האחרונה ששכנה בו נפרדה מהבסיס באוקטובר 1981.
לאחר פינוי סיני הופעלה מן הבסיס למשך זמן מה טייסת מסוקים אוסטרלית כחלק מהכוח לשמירת השלום של האו"ם, לצורך מעקב אחר מילוי ההסכם הישראלי-מצרי.
בסופו של דבר, להבדיל מבסיסי הטיסה האחרים בסיני, לא עבר בסיס איתם לחימה מבצעית, ולא הוכיח את נחיצותו המבצעית.
בסיסי טיסה סגורים של חיל האוויר הישראלי |
איתם | עציון | אופיר | רפידים |
[עריכה] מקורות
- דני שלום, כנפי מלחמה כנפי שלום, עמודים 350-351