אל על

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בחברת אל על. לערך העוסק בנחל אל על בגולן, ראו נחל אל על.

אל על, נתיבי אוויר לישראל בע"מ

קוד יאט"א	LY
קוד ICAO	ELY
או"ק	ELAL
שנת ייסוד	1949
בסיס פעולה מרכזי	נמל התעופה הבינ"ל בן גוריון
בסיס פעולה משני	-
הנהלה	לוד, ישראל
מועדון הנוסע המתמיד	מתמיד
צי מטוסים	33 (שניים נוספים בהזמנה)
מספר יעדים	43
ברית חברות תעופה	-
אתר רשמי	www.elal.co.il

אל על היא חברת התעופה הגדולה בישראל ומרכז פעילותה והנהלתה בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון. החברה מפעילה טיסות לאירופה, אסיה, אפריקה וצפון אמריקה, ומתמקדת בשוק הטיסות הבינלאומי, למרות שחלק קטן מטיסותיה לאירופה וממנה כולל קטע טיסה בין נתב"ג לעובדה. בנוסף מפעילה אל על 4 או 5 טיסות שבועיות בין אילת לנתב"ג, אך אלה הן טיסות הזנה לקוויה הבינ"ל. בשנת 2005 הטיסה אל על למעלה מ-3.5 מיליון נוסעים.

במשך שנים שמשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלותה של ממשלת ישראל, אך צעדים להפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הייתה חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ לבעלת השליטה באל על.

לאל על מספר מאפיינים ייחודיים, וביניהם הקפדה על הסדרי ביטחון להם יצאו מוניטין כמחמירים בעולם, הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל והקפדה על כללי הכשרות הן במטוסיה והן במתקניה הקרקעיים.

תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל - היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, אתיופיה ומארצות חבר העמים, ורשת יעדיה שקפה לאורך השנים את יחסיה הבינלאומיים של ישראל בעולם כולו ועם שכנותיה בפרט.

[עריכה] תולדות החברה

בואינג 777-200 של חברת אל על

בואינג 767 של חברת אל על

בואינג 747-200 של חברת אל על בסכמת הצביעה הישנה

מטוס בואינג 777-200 של אל-על, 4X-ECB, נוחת בנמל התעופה של ג'נבה, שווייץ ב-10 במרץ 2007

מטוסי אל על מדגם בואינג 737 בנתב"ג

חברת אל על הוקמה באופן רישמי בשנת 1949, אף כי כבר בספטמבר 1948 המריאה טיסת הבכורה של החברה, והביאה את הנשיא חיים ויצמן מז'נבה לישראל.

בין השנים 1950 ו-1956 הטיסה אל על למעלה מ-160,000 עולים מתימן, אירן והודו במבצע מרבד הקסמים ובמבצע עזרא ונחמיה.

ביוני 1961 ביצעה החברה את הטיסה הראשונה שלה ללא חניית ביניים מתל אביב לניו יורק, והציבה שיא עולמי כטיסה מסחרית הרצופה הארוכה ביותר, כשבמשך 9 שעות ו-33 דקות חלף המטוס על פני 5,760 מייל.

בשנת 1977 ובעקבות עליית הליכוד לשלטון, נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה, אך מצאה דרכים לעוקפה באופן חלקי ומוגבל באמצעות חתימת הסכמים לשותפות קוד ושימוש במותג סאן דור.

בחודש אפריל 1980 טסה אל על לראשונה לקהיר.

במרץ 1984 ביצעה אל על את הטיסה הבינלאומית הראשונה של מטוס בואינג 767 בנתיב מונטריאול - תל אביב.

במאי 1988 ביצעה אל על את הטיסה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה במסלול לוס אנג'לס - תל אביב. 7,000 מייל בכ-13 שעות ו-41 דקות.

בינואר 1990 טסה אל על לראשונה למוסקבה.

ב-24 במאי 1991 הטיס מטוס בואינג 747 של החברה מספר שיא של נוסעים. 1087 יהודים אתיופיים הוטסו מאדיס אבבה לישראל כחלק מפעילות החברה במבצע שלמה להטסת יהודי אתיופיה לארץ.

ביוני 1996 טסה אל על לראשונה לעמאן (קו שאינו מופעל עוד).

בחודש מרץ 2000 קבלה אל על לרשותה את מטוס הבואינג 777 הראשון שלה.

בשנת 2001, לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, זכתה אל על להיות החברה הראשונה שהורשתה לטוס בארצות הברית, יומיים לפני שאר הטיסות.

בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מ"חברה ממשלתית" ל"חברה מעורבת".

ב-1 בינואר 2005, בעקבות מימוש אופציות נוספות ביום 23 בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברת כנפיים-אחזקות ארקיע בע"מ לכ- 39.6% מהון המניות המונפק של החברה, וביום 6 בינואר 2005, בעקבות החלטת אסיפת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. כתוצאה מכך, עברה השליטה בחברה מידיה של מדינת ישראל לרשות חברת כנפיים, שלה אופציה להגדלת סך המניות שברשותה ל-47%. סמוך לאחר מכן, בחודש מרץ 2005, החליף חיים רומנו את עמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל החברה.

בעקבות שביתה כללית במשק בסוף חודש נובמבר 2006 וסגירתו של נתב"ג, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ. מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידי ציבור הנוסעים החרדי. לאחר מגעים ממושכים, הושג, ביום 5 בינואר 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להמנע מטיסות בשבת. עוד הוסכם על קיומו של מעין גוף בורר למקרים בהם יתעורר הצורך בטיסה בשבת.

בחודש ינואר 2007 חתמה אל על על הסכמים לשיתוף פעולה עם אוסטריאן איירליינס, סוויס ולופטהאנזה, ולפיהם יתאמו החברות את לוחות הזמנים שלהן במטרה להבטיח זמני המתנה קצרים לטיסות המשך. בעקבות זאת, החלה אל על לשווק טיסות למספר יעדי המשך באירופה דרך נמלי התעופה של ציריך, וינה ופרנקפורט.

בחודש מרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף שנת 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה.

בתחילת שנת 2007 השיקה אל על את שירות "אל על ספונטני" המאפשר רכישת כרטיסי טיסה מוזלים ליעדים מזדמנים ובטיסות נבחרות באמצעות אתר האינטרנט של החברה. צעד זה הוא חלק ממדיניות החברה להטמעת שירותי אינטרנט שונים בקרב לקוחותיה, ובין היתר הזמנה ורכישת כרטיסי טיסה, עריכת בידוק עצמי באמצעות האינטרנט וניהול חשבון הנוסע המתמיד על ידי חברי המועדון (הזמנה ורכישת כרטיסי בונוס, עדכון טיסות חסרות בחשבון ועוד).

ב-קיץ 2007 עתידה החברה לקבל לרשותה שני מטוסי 777-200 נוספים. לפי תחזיות חברת בואינג, יגיע המטוס הראשון לארץ בחודש יולי ואילו השני צפוי להגיע באוגוסט.

[עריכה] תאונות ותקריות

אתר התרסקות מטוס אל על באסון ביילמר

ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריס ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.

ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר והחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות והשמידו 13 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.

ב6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין 4 מטוסים בו זמנית באירוע שידוע כ Dawson's Field hijackings. באותו יום, נחטפו לירדן 3 מטוסים בידי פעילי החזית ופוצצו שם, רק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים ואנשי הבטחון הישראלים שהיו על המטוס. ארגולו נהרג ואילו חאלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.

ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג בחפציה ואשר הוטמנה בלא ידיעתה על ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע אך בשל עירנותם של אנשי הבטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.

בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4X-AXG) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. ההתרסקות נבעה מכשל טכני שהביא להתנתקות אחד ממנועי המטוס ונפילתו תוך פגיעה במנוע הסמוך לו, פגיעה אשר הביאה גם לנפילתו של האחרון.

ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דוכן הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טירור.

ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום בטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.

באפריל 2005, כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל-על, לאחר המראת המטוס ממוסקווה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2000-3000 רגל (600-700 מטרים),סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה מאוד המהירות והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב כזה עלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק נכנסה לפעולה והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע, כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.

ב-18 באפריל 2006, חזר מטוס אל-על מדגם בואינג 737 לנתב"ג מייד לאחר ההמראה בטיסה 611 למוסקבה, עקב רעש חזק מכיוון גלגלי המטוס ורעידות חזקות בתא הטייס ומחלקת הנוסעים. המטוס המריא בשעה 06:20 כאשר על סיפונו 107 נוסעים ונחת בחזרה בשעה 08:40. טייסים של מטוס נוסף, אשר המריא אחרי מטוס אל-על, זיהו שרידי צמיגים פזורים על המסלול.

ב-25 במרץ 2007, הפסיק מטוס בואינג 737-800 (EKA) של אל-על את ההמראה (לאחר שהגיע למהירות של 60 קשר, שהם כ-111 קמ"ש), בעקבות זיהוי עשן שחדר אל גוף המטוס ממערכת המיזוג. לאחר עצירת המטוס, פונו הנוסעים ואנשי הצוות תוך כדי גלישה במגלשות החירום. האירוע התרחש בטיסה מספר LY347 שיצאה בשעה 6:45 בבוקר מנתב"ג לציריך. על סיפון המטוס היו 128 נוסעים ושישה אנשי צוות. מבדיקה ראשונית של צוות אל-על עלה כי המטוס עבר שטיפת מנוע בסוף השבוע וככל הנראה - במהלך הסיכה שנעשתה בו, נשאר קצת סבון במנוע וזה מה שכנראה גרם לעשן. המטוס קורקע עד לסיום חקירת האירוע.

[עריכה] צי המטוסים

צי החברה מונה 33 מטוסים (נכון לדצמבר 2006), כולם מתוצרת חברת "בואינג": 737 (מהדגמים 700 ו-800), 747 (מהדגם 747-200 המיועדים לצורכי הטסת מטענים, ומהדגם 747-400 המיועדים להטסת נוסעים בלבד, לרוב ליעדים ארוכי-טווח), 757, 767 ו-777. 27 ממטוסי החברה נמצאים בבעלות אל על, והיתר נחכרו על ידה.

שלושה מטוסים נוספים השייכים לחברה הוכחרו לחברות אחרות ישראייר (EBM) וסאן דור (EBO, EBY).

בשנת 2006 הזמינה אל על שני מטוסים חדשים מדגם בואינג 777 (ECE, ECF). מטוסים אלו נועדו לתגבר את הקווים ליעדים ארוכי-הטווח של החברה.

נסיונות רבים של יצרנית המטוסים האירופית איירבוס למכור מטוסים לחברה נכשלו עד עתה, בעיקר בגלל לחץ אמריקני; זאת למרות שטייסי המבחן של אל על המליצו על רכישת מטוסים של איירבוס.

להלן פירוט המטוסים שבבעלות או ברשות החברה (כוכבית מציינת כי המטוס חכור):

דגם	מספר מטוסים	תכולת מושבים (קונפיגורציה)	זיהוי כלי טייס ("זנב") (לפני כל הקודים מופיעה הקידומת של ישראל - 4X)
בואינג 737-700	2	104 (מחלקת עסקים - 16, תיירים - 88)	EKE, EKD
בואינג 737-800	6	142 (עסקים - 16, תיירים - 126)	EKA, EKB, EKC, EKI, EKO, *EKP
בואינג 747-200 מטען	4	מטען	AXF, AXK, AXL, AXM
בואינג 747-400	4	408 (ראשונה - 8, עסקים - 52, תיירים - 348)	ELA, ELB, ELC, ELD
בואינג 757-200	4	178 (עסקים - 16, תיירים - 162)	EBS, EBT, EBU, EBV
בואינג 767-200	6	198 (עסקים - 24, תיירים - 174)	EAA, EAB, EAC, EAD, EAE, EAF
בואינג 767-300	3	234 (עסקים - 24, תיירים - 210)	EAJ, EAP*, EAQ
בואינג 777-200	4	283 (ראשונה - 6, עסקים - 40, תיירים - 237)	ECA, ECB, ECC, ECD.

[עריכה] חברות בנות

בבעלות מלאה או חלקית של אל על נמצאות מספר חברות בנות בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה:

סאן דור (ישראל) – הובלת נוסעים ומטענים בטיסות שכר (בשליטה מלאה).

תמ"מ (ישראל) – ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות כשרות למטוסים (בשליטה מלאה).

כתית (ישראל) – הפעלת מסעדה ומזנונים בבסיס האם של אל על בנתב"ג (בשליטה מלאה).

סופרסטאר הולידייס (אנגליה) – שיווק חבילות תיור ומכירת כרטיסי טיסה במחירים מוזלים על קווי אל על (בשליטה מלאה).

בורנשטיין קייטררס (ארצות הברית) - ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות לחברות תעופה ולמוסדות אחרים. פועלת בנמל התעופה ע"ש קנדי בניו יורק (בשליטה מלאה).

ACI (אייר קונסולידייטורס ישראל) – הקבצה של מטעני אוויר בנתב"ג במטרה לאפשר הוזלת משלוחים בדרך האוויר (היקף שליטה - 50%).

איירתור (תור אוויר ישראל) – שיווק טיסות ומבצעים מיוחדים (היקף שליטה - 50%).

סייבר (סייבר ישראל טכנולוגיות נסיעות) – מספקת למגזר סוכני הנסיעות בישראל שירותי הזמנות לחברות תעופה בעולם וכן הזמנות למגוון שירותי תיירות נוספים (מלונות, כלי רכב וכיו"ב). כמו כן מספקת שירותי תמיכה ותחזוקה למערכת כרמל אצל הסוכנים (היקף שליטה - 49%).

קווי חופשה (ישראל) – שיווק ומכירה של שירותי תיירות, לרבות כסיטונאי וכמארגן של טיסות שכר מישראל ואליה (היקף שליטה - 20%).

[עריכה] מועדון מתמיד

בדומה למקובל בשוק התעופה העולמי ועל מנת לבסס יחסי נאמנות בינה לבין לקוחותיה, מפעילה אל על את מועדון החברים "מתמיד", ולעתים "מועדון הנוסע המתמיד", מאז שנת 1984. מאז שנת 2005 מועדון מתמיד הוא מועדון הנוסע המתמיד היחיד שמפעילה החברה, ובו ארבע דרגות חברות – רגיל ("מתמיד"), כסף, זהב ופלטינה. "מתמיד קידס" הוא מותג משנה של המועדון ובו חברים ילדים בני שנתיים עד 12 שנים.

קודם לכן הפעילה החברה ארבעה מועדוני לקוחות נפרדים: מועדון מתמיד שנחשב למועדון החשוב והיוקרתי, מועדון "נאמן", מועדון "קונים טסים" ומועדון "ראש בעננים". בכל אחד מארבעת המועדונים נהגו כללים שונים באשר לחברות בו, היקף ומשך צבירת נקודות ואופן ניצולן. כאמור, בשנת 2005 אוחדו כל ארבעת המועדונים תוך המרת סך הנקודות שצברו חבריהם לפי ערכים קבועים. באותה הזדמנות שנתה אל על את חוקיו העיקריים של המועדון המאוחד, שנקרא בתקופת המעבר "מועדון הנוסע המתמיד החדש", והתאימה אותם למקובל בעולם.

לאור התגברות התחרות כתוצאה ממדיניות השמיים הפתוחים שמוביל משרד התחבורה ומגמת ההוזלה בעלויות רכישת כרטיסי טיסה, מייחסת אל על חשיבות ראשונה במעלה לקידומו ולשיווקו של מועדון מתמיד כמנוף לביסוס קשרי נאמנות ומחוייבות בינה לבין ציבור נוסעיה. בשנת 2005 היו 430,000 חברים רשומים במועדון.

עקרון היסוד של מועדון מתמיד דומה לאלה של מועדונים דומים ברחבי העולם. תמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת אל על, נצברת לזכותו כמות מסוימת של נקודות אותן יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם, רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר בעת הטיסה. רוב חברות התעופה בעולם מחשבות את צבירת ההטבות ומימושן בהתאם למרחק האמיתי במיילים שטס חבר המועדון (או לפי מפתח כפולות קבוע בהתאם למחלקת השירות, עלות כרטיס הטיסה וכיוצ"ב). אל על לעומתן חילקה את מפת יעדיה לשש רצועות בהתאם למרחק הטיסה מתל אביב, כשבכל רצועה נמצאים מספר יעדים שעליהם חלים כללי צבירה ומימוש נקודות זהים. הרצועות הן A לרשת האזורית, B למזרח אירופה, C למערב אירופה, D להודו ודרום אפריקה, E ליעדי המזרח הרחוק וצפון אמריקה, למעט לוס אנג'לס (השייכת לרצועה F).

עם השנים, על מנת להגביר את אטרקטיביות המועדון ובהתאם למדיניות העולמית בתחום, התרחבו אפשרויות צבירת הנקודות שלא בדרך של טיסה בטיסות אל על. כך, ניתן לצבור נקודות גם בטיסות בחברות תעופה הקשורות עם אל על בהסכמים לשותפות קוד (ובלבד שהטיסה מתבצעת בקוד אל על), בטיסות של מספר חברות תעופה אחרות, ואגב רכישת מוצרים ושירותים מחברות שאינן חברות תעופה (חברות אשראי, תקשורת, השכרת רכב, מלונות ועוד). מאפיין מקובל נוסף בתחום מאפשר לחברי מועדון החפצים בכך לתרום את הנקודות שצברו למטרות צדקה. צעדים נוספים שנקטה החברה כדי לקדם את מועדון מתמיד כוללים את ביטול ההבחנה בין טיסות בונוס יקרות המתבצעות בתקופות שיא לבין אלה הטסות ביתר השנה, ביטול דרישת שהות מינימום בחו"ל בעת טיסה בכרטיס בונוס, הוזלה בעלות דמי ההצטרפות למועדון (לעתים ההצטרפות מתאפשרת בחינם), פתיחת החברות במועדון לילדים בני שנתיים עד 12 שנים, צבירת נקודות עבור הטסת חיות מחמד ועוד.

מאידך, לא תמיד הקלו השינויים בכללי צבירת הנקודות ומימושן על השגתו של כרטיס בונוס. עם איחוד כל מועדוני החברים של אל על למועדון בודד, הוארך משך צבירת הנקודות לשם הוצאת כרטיס בונוס משנה לשלוש שנים. צעד זה הפך את החברות במועדון לאטרקטיבית גם לאלה אשר אינם מרבים לטוס, אולם מאידך הגבילה אל על את מספר המושבים בכל טיסה המיועדים למימוש ההטבות. בנוסף לכך, למרות שהחברה טרחה לפרסם כי יחס צבירת הנקודות לא ישתנה עם המעבר למועדון החדש, טענה נכונה כשלעצמה, לא ניתן פרסום לעובדה שמעתה יכורטסו רוב כרטיסי הטיסה במחלקות משנה נמוכות יותר בהן צבירת הנקודות קטנה יחסית. בנוסף לכך, בסוף מרץ פרסמה אל על כי בשל העלייה המתמדת במחירי הדלק, תחל החברה, החל ב-5 ביוני 2007, בגבית מיסי דלק גם על כרטיסי בונוס.

[עריכה] יעדים

[עריכה] אירופה

[עריכה] אסיה

דרום קוריאה
- סיאול (מטען)
הודו
- מומבאי
הונג קונג
- הונג קונג
ישראל
- תל אביב (מרכז פעילות - "Hub")
- אילת
- עובדה
סין
- בייג'ינג
- שנגחאי (מטען)
קזחסטן
- אלמטי (מטען)
תאילנד
- בנגקוק

[עריכה] אפריקה

[עריכה] צפון אמריקה

ארצות הברית
- לוס אנג'לס (קליפורניה)
- מיאמי (פלורידה)
- ניוארק (ניו ג'רזי)
- ניו יורק (ניו יורק) (נוסעים ומטען)
- שיקגו (אילינוי)
קנדה
- טורונטו (אונטריו)

[עריכה] יעדים בעבר

[עריכה] הסכמים לשותפות קוד

אל על חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם החברות הבאות:

איירוסוויט:
- בטיסות שתי החברות לקייב, אודסה ודנייפרופטרובסק.
- בטיסות איירוסוויט לדונצק וסימפרופול.
אוסטריאן איירליינס - בטיסות שתי החברות לוינה.
בראסלס איירליינס - בטיסות שתי החברות לבריסל.
בולגריה אייר - בטיסות שתי החברות לסופיה.
סייפרוס איירווייז - בטיסות סייפרוס איירווייז ללרנקה.
דלתא איירליינס:
- בטיסות דלתא איירליינס לאטלנטה.
- בטיסות אל על לניו יורק ולניוארק.
- בטיסות דלתא איירליינס במספר קווים בתוך ארצות הברית.
איבריה איירליינס - בטיסות שתי החברות למדריד ולברצלונה.
לוט פוליש איירליינס:
- בטיסות שתי החברות לורשה.
- בטיסות לוט לקרקוב.
נתיבי אוויר דרום אפריקאים - בטיסות אל על ליוהנסבורג.
סוויס:
- בטיסות אל על לג'נבה.
- בטיסות שתי החברות לציריך.
טנדם אארו - בטיסות טנדם אארו לקישינאו.
תאי אירווייז אינטרנשיונל - בטיסות אל על לבנגקוק.