אריתה פרנקלין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריתה לואיז לטונדרה פרנקלין (נולדה ב-25 במרץ, 1942), היא זמרת גוספל, מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז אמריקאית שנולדה בממפיס, טנסי, וגדלה בדטרויט שבמישיגן. היא כונתה במשך שנים "מלכת השירי הנשמה" או "גברת נשמה". היא נודעת בהקלטות שירי נשמה ורית'ם ובלוז, אבל הרבתה לעסוק גם בג'אז, רוק, בלוז פופ, גוספל ואפילו אופרה. יודעי דבר בתחום, כמו רולינג סטון, מגדירים אותה אחת הזמרות המעולות מאז ומתמיד, בשל יכולתה לחדור בשירתה, בכל נושא שהוא, אל עומק הנשמה (ומכאן הכינוי שהוצמד לה) ובשל האמונה הפנימית העמוקה, ששירתה חדורה בה. היא עומדת במקום השני ברשימת הזמרות הפופולריות עטורות הפרסים בהיסטוריה של הגראמי, אחרי אליסון קראוס. ארתה פרנקלין זכתה בשמונה-עשר פרסי גראמי תחרותיים (מהם אחד-עשר על הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של זמרת רית'ם ובלוז, הישג ללא תקדים, שמונה מהם ברציפות.) מדינת מישיגן הגדירה את קולה פלא טבע.
[עריכה] חייה
פרנקלין נולדה בממפיס. המשפחה התגוררה זמן קצר בבאפאלו, ניו יורק ואז עברה לדטרויט, מישיגן כשארתה הייתה בת שבע. אמה, ברברה (זמרת גוספל) עזבה את המשפחה כשארתה הייתה בת שש בסך הכל, ואחר כך מתה.
כילדה שרה ארתה עם אחיותיה, קרולין וארמה, בכנסייה בה היה אביה כומר, והתחילה להקליט בגיל 14. אחד משני אחיהן, ססיל, שימש מנהל עסקיה של ארתה לזמן מה, לפני שהתמנה לכומר, כמו אביהם. האח השני, ווהן, היה לטייס מקצועי בחיל האוויר.
ארתה חתמה על חוזה עם "תקליטי קולומביה", אחרי שהתגלתה על ידי ג'ון האמונד. בראשית שנות ה-60 היו לה כמה שירים פופולריים, ואם כי חברת קולומביה רצתה לבנות אותה כזמרת ג'אז התוצאות לא העידו על כשרונותיה של פרנקלין במלואם. הישגיה הגדולים והחדשנים ביותר עוד היו שמורים לעתיד לבוא.
פרנקלין ילדה את שני בניה הראשונים בערך במועד זה. קלארנס נולד כשהייתה בת 15 ואדוארד, "אדי", שנה אחריו. היא נשרה מן הלימודים בתיכון זמן קצר אחרי לידת בנה השני. סבתה לקחה אליה את הילדים, כדי שארתה תוכל להמשיך בפיתוח הקריירה שלה.
אחרי שעברה ל"תקליטי אטלנטיק" בשנת 1967, עבדה פרנקלין עם המפיקים ג'רי וקסלר ואריף מארדין, והתוצאה הייתה כמה מהקלטות ה-R&B המרשימות ביותר בשנות ה-60', ביניהן I Never Loved a Man (The Way I Love You) שיר עתיר רגש ומלהיב פי כמה מרוב שיריה הקודמים. בסוף אותו עשור כבר דבק בארתה פרנקלין הכינוי "מלכת הנשמה", משהייתה לאמנים בעלת פרסום בינלאומי וסמל גאווה לקהילה השחורה. פרנקלין עצמה אמרה על תקופה זו, "כשעברתי לאטלנטיק, הם פשוט הושיבו אותי ליד הפסנתר והלהיטים התחילו לצאת."
ארתה פרנקלין הוציאה מספר רב של להיטי צמרת בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70: מוזיקת גוספל ופופ, מוזיקה פסיכדלית ורוקנרול, ביניהם גרסאות כיסוי לשירים של הביטלס ("אלינור ריגבי") וסיימון וגרפונקל ("גשר על מים סוערים"). Live at Fillmore West ו"חסד מופלא" היו שניים מפרסומיה המשפיעים ביותר באורך מלא. הלהקה שליוותה אותה בתקליט הראשון כללה את הנגנים קינג קרטיס, ברנרד פרדי ובילי פרסטון; התקליט היה אריך נגן כפול של מוזיקת גוספל חיה, שהוקלטה בכנסייה בפסטיסטית בלוס אנג'לס. באופן מוזר, ארתה פרנקלין לא הגיעה מעולם אל פסגת מצעד הפזמונים הבריטי - התוצאה הטובה ביותר שלה הייתה המקום הרביעי, בגרסה שלה ל"אני אומרת תפילה קטנה" של ברט באכראך ב-1968.
פרנקלין נישאה לטד וייט ב-1962 והוא היה למנהל עסקיה בשנותיה עם תקליטי קולומביה. לזוג נולד בן אחד, תיאודור "טדי" וייט ג'וניור (1969). הנישואים תמו בשנת 1969. נסיונות הכפשה תקשורתיים הניעו את ארתה פרנקלין לשמור ביתר שאת על פרטיותה, ובמשך שנים אחדות היא נמנעה מכל וכל ממתן ראיונות.
בראשית שנות ה-70 התמתנה המוזיקה שלה במידת מה, אם כי לא איבדה דבר מעוצמתה. היא המשיכה בקשריה עם וקסלר ומארדין, שקצרו הצלחה עצומה, ובמקביל החלה לקחת חלק גדל והולך בהפקת עבודתה. שותפות עם קווינסי ג'ונס הובילה לאלבום מאכזב בשנת 1973 (הצד האחר של השמים), אבל שיר אחד התבלט בו בכל זאת, "מלאך", שכתבה אחותה קרוליין והיה לשיר נשמה קלאסי.
היא חזרה לעבוד עם וקסלר, ותקליטם המשותף האחרון, "You", יצא באטלנטיק בשנת 1975. אחריו הוציאה עוד כמה תקליטים עם חברת אטלנטיק, האחרון שבהם בשנת 1976.
בסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 חלה ירידה בפופולריות ובהצלחה שלה בעיני המבקרים. רובם ביטלו את החומר שהפיקה בשנים שאחרי חברת אטלנטיק כנופל בהרבה מהקלטותיה במחצית השנייה של שנות ה-60.
פרנקלין החליפה בהתראה של הרגע האחרון את לוצ'אנו פאבארוטי בשירת האריה "נסום דורמה" מתוך "טורנדוט" של פוצ'יני בשידור הטלוויזיוני של הגראמי בשנת 1998.
כיום חיה ארתה פרנקלין בדטרויט, כאשר איננה נמצאת בסיורי הופעות. ב-5 בפברואר 2006 היא שרה עם ארון נויל וד"ר ג'ון, בלוויית מקהלה בת 150 זמרים, את ההמנון הלאומי לפני משחק אליפות בניו אורלינס, המשתקמת לאחר אסון ההוריקן קטרינה.
