ביצה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בביצה בביולוגיה. לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "ביצה", ראו ביצה (פירושונים).
ביצה, אצל בעלי חיים מסוימים, היא זיגוטה הנוצרת כתוצאה מהפריית הביצית.
תפקיד הביצה, בדומה לרחם אנושי, להגן על העובר ולהזינו. סוגים רבים של דגים, זוחלים, דו חיים, חרקים ועכבישאים, וכל סוגי העופות מטילים ביצים בתהליך הרבייה שלהם. נוספים להם הם היונקים בעלי הביב - יוצאי דופן במחלקת היונקים המטילים ביצים. ביצת הציפור הגדולה ביותר היא ביצת היען, שמשקלה כ־1.5 ק"ג, ואילו הקטנה ביותר שייכת לצופית הארצישראלית והקוליברי הדרום אמריקאי - משקלה נע בין חצי גרם ל-2 גרם. ביציהן של דגים וחרקים קטנות בדרך כלל בהרבה. ענף החקר העוסק במחקר ובאיסוף ביצים נקרא אואולוגיה (Oology).
תוכן עניינים |
[עריכה] ביצי עופות
אחרי ההפריה, מטילה הציפור את הביצה ודוגרת עליה זמן מה, עד אשר בוקע הצאצא. במרבית המינים הנקבה היא זו שמטילה ודוגרת על הביצה, אך ישנם גם יוצאי דופן: זכר הקזואר הוא זה שדוגר על הביצים, ועופות אוסטרליים מסוימים אינם דוגרים כלל, וקוברים את הביצים בחול.
[עריכה] מבנה הביצה
ביצי העופות מצויים בשלל גוונים וצורות חיצוניים, אך המבנה הפנימי שלהן זהה בדרך כלל ומכיל חלמון צהוב, המשמש מקור מזון לעובר, וסביבו שכבה של חלבון. החלמון מוחזק בקצותיו באמצעות קורים חלבוניים המאפשרים לו לנוע על צירו, כך שהעובר נותר תמיד כשראשו כלפי מעלה. את החלבון עוטה הקליפה, העשויה בעיקר סידן פחמתי ומכילה נקבוביות אוויר רבות - בזו של תרנגולת, לדוגמה, יש למעלה מ־7000. שני הקרומים המרפדים את הקליפה מופרדים זה מזה בחלקה החד של הביצה, ויוצרים שק אוויר, המאפשר לגוזל לנשום את נשימתו הראשונה, עם בקיעת הביצה.
[עריכה] שימושים
ביצי עופות, ובעיקר ביצי תרנגולות, משמשות את האדם לאכילה, אם ישירות (כמו באכילת ביצה רכה, קשה, חביתה, טרופה, וכו') או במגוון מוצרים אחרים כמו עוגות, ממתקים, מרקים, סלטים, מיונז, ועוד. הביצה נחשבת מזינה ובריאה, למרות הכמות הגבוהה של כולסטרול שהיא מכילה. ניתן לסלק את הכולסטרול מן הביצה באמצעות הפרדת החלבון מן החלמון, שכן כל הכולסטרול המצוי בביצה נמצא בחלמון.
תעשיית הביצים זוכה לביקורת מצד ארגונים להגנת בעלי־חיים בשל תנאי ההחזקה של התרנגולות המטילות, ובפרט, בשל הגידול בכלובי סוללה, הנפוץ בחקלאות התעשייתית, אשר אינו מותיר לתרנגולות כמעט כל מרחב תנועה או גירוי סביבתי.
בשל הדאגה לרווחת התרנגולות, יש המעדיפים לקנות ביצים ממשקים הנוהגים בשיטות גידול בהן התרנגולות אינן מוחזקות בכלובים (כגון "ביצי חופש"). בעקבות מחאתם של ארגונים למען בעלי־חיים, התקבלו במספר מדינות (שווייץ, גרמניה ואוסטריה) חוקים האוסרים על שיטת הגידול בכלובים. בכלל האיחוד האירופי התקבלו חוקים המחייבים הכנסה של מספר שינויי רווחה בתנאי הגידול של תרנגולות בכלובים, הכוללים הגדלת שטח הכלוב והעשרה סביבתית שלו.
בנוסף לביקורת כנגד גידול התרנגולות בכלובים, נשמעה ביקורת גם כלפי נהגים נוספים המקובלים בתעשיית הביצים, ביניהם השימוש בהשרה כפויה, השמדת האפרוחים הזכרים (שאינם מטילים ביצים), וקיטום מקורי המטילות.
[עריכה] ערכים תזונתיים
ביצת תרנגולת | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||||||||
מים | 74 ג' | ||||||||||||||||
קלוריות | 159 קק"ל | ||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||
|
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] ביצי זוחלים
לרוב ביצי הזוחלים קליפה חזקה דמוית קלף, אך לחלק מן הביצים קליפות קשיחות או רכות במיוחד. ביצי הלטאות, לדוגמה, הינן רכות קליפה. רוב הזוחלים אינם דוגרים על הביצים, אלא מטילים אותן במקומות חמים כגון מחילות או בורות בחול. סוגים מסוימים של נחשים נוהגים לחמם את הביצים באמצעות היכרכות סביבם.
[עריכה] ביצי דגים, חרקים ודו חיים
שתי התכונות העיקריות המאפיינות ביצי דגים וחרקים הן גודלן המזערי וכמותן העצומה:נקבת דג השיבוטה, לדוגמה, מטילה למעלה מ־6 מיליון ביצים בשנה, ונקבת דג הלינג - כ־30 מיליון. רובן המכריע של ביצים אלו אינן מגיעות לשלב הפיכתן לצאצא, ונאכלות על-ידי חרקים או דגים אחרים.
דו-חיים מטילים ביצים העטופות בקריש חלקלק המגן עליהן, ומאפשרים להן לצוף על פני המים. זכר האלוטס (מין של צפרדע) נושא את את הביצים שהטילה הנקבה על רגליו האחוריות, ובכך מגן עליהן מפני טורפים.
[עריכה] הביצה בתרבות
- ביצת קולומבוס הוא כינוי לדבר מה אשר כל אחד יכל לעשותו מבחינה פיזית, אבל רק על דעתו של אדם מבריק עלה הרעיון לעשות אותו.
- בתרבות הנוצרית, נהוג בחג הפסחא לצבוע ביצים בצבעים עליזים ולהסתירן. המונח "ביצת פסחא" משמש בתוכנות מחשב ככינוי לתכונה נסתרת (או חלון מיוחד) שניתן לחושפם רק באמצעות לחיצה על שילוב מקשים מיוחד.
- במסעות גוליבר הסיבה למלחמה בין ממלכת ליליפוט לבין ממלכת בלפוסקו, היא האם יש לשבור את הביצה מהצד הרחב או מהצד הצר.
- "הביצה שהתחפשה" הוא סיפור ילדים מאת דן פגיס בהוצאת עם עובד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
||
![]() |
||
![]() |
- חביתה פשוטה ב-12 שלבים, באתר הארץ
- כמה מילים על טיפול בביצים, מאתר משרד הבריאות
- ינון חיימי, הכי צהוב שיש, באתר ifeel
- לאה פופר, הביצה - קליפות החיים והמוות, באתר "סנונית"