ברוש מצוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ברוש מצוי | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| סוג: | ברוש |
| מין: | ברוש מצוי |
| שם מדעי | |
 Cupressus sempervirens |
|
ברוש מצוי (Cupressus sempervirens). הברוש המצוי הוא מין הברוש הידוע ביותר בארץ. המין נפוץ בכל מזרח הים התיכון מצפון לוב, דרום יוון (כריתים וקורפו), דרום תורכיה, קפריסין, מערב סוריה ולבנון ויש גם אוכלוסייה קטנה באירן.
העלווה היא דמויית קשקשים, אורכה 2-5 מ"מ וצבעה ירוק כהה. האצטרובלים עגולים, 25-40 מ"מ קוטרם עם 10-14 קשקשים המכסים את הזרעים, האצטרובלים מבשילים 20-24 חודשים לאחר ההפריה, בתחילה צבעם ירוק ולאחר מכן הופך צבעם לאפור-חום.
העץ יכול לחיות שנים רבות עם פריטים בעולם שהם בני למעלה מ-1000 שנה. לברוש המצוי שתי צורות:
- ברוש רחב יותר ואינו צמוד.
- הברוש הצמוד - הצורה הידועה ביותר, המגיע לגובה 20 -30 מטר.
זן הבר מגדל נוף פרוע ומסועף, והטיפוס החרוטי הצר איננו אלא זן תרבותי. בארץ שרדו, כנראה, רק שתי אוכלוסיות בר - האחת במרומי החרמון במורדות הפונים לאגן דמשק והשנייה בנחל כזיב שם נמצא ברוש כרות בודד ומסביבו פרטים צעירים (לא ברור שאכן זו אוכלוסיית בר). המקום היפה ביותר שבו מצויה אוכלוסיית בר של ברושים הוא האזור ההררי של האי כריתים.
[עריכה] העץ במקורות
- "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו" (ישעיהו א' י"ט)
- "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת" (ישעיהו נ"ה יג')
- "כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" (ישעיהו ס' יג')
- "הילל ברוש כי-נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבציר" (זכריה יא' ב')
- "רקומת ארזיו, מבחר ברושיו" (ישעיהו ל"ז כד')
- "אני כברוש רענן".. (הושע י"ב, ט')
עצי הברושים שימשו לבניין בית המקדש, רצפותיו, דלתותיו וקירותיו (מלכים א' ו' ט"ו).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברוש מצוי |
- ברוש מצוי, באתר "צמח השדה"
