ברסינוסטרואיד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברסינוסטרואידים (באנגלית ביחיד: Brassinosteroid; בקיצור: BR) הם משפחה של תרכובות אורגניות המשמשות כהורמונים צמחיים.
הברסינוסטרואידים הם ההורמונים הצמחיים האחרונים שהתגלו. קיומם הוכח לראשונה ב-1970; ב-1979 בּוּדד ההורמון העיקרי במשפחה, ברסינוליד (Brassinolide), ומבנהו הובהר באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן. קיומם של הברסינוסטרואידים הובחן לראשונה בגרגרי אבקה של צמח הקנולה; שמו המדעי של הצמח, Brassica napus, נתן לברסינוסטרואידים את שמם (אם כי בתחילה הם נקראו ברסינים (Brassins)). ב-1979 בודדו 4 מיליגרם של ברסינוליד מ-227 קילוגרם של אבקת קנולה.
מבחינה כימית הברסינוסטרואידים הינם ליפידים סטרוליים הקרובים מאוד במבנם לתרכובות והורמונים מעולם החי, כגון כולסטרול, אסטרוגן וטסטוסטרון. אחת מארבע הטבעות בברסינוסטרואידים קשורה לאטום חמצן נוסף (אשר אינו קיים בסטרולים מעולם החי), דבר ההופך את הטבעת ללקטון (אסטר טבעתי).
עד לשנת 2003 התגלו כ-60 ברסינוסטרואידים בכ-30 משפחות שונות של צמחים, בעיקר צמחי זרע, אך גם בצמחים נחותים יותר ובאצות ירוקות. הברסינוסטרואידים נמצאים בכמויות מועטות כמעט בכל חלקי הצמח. הם מעודדים התארכות הגבעול, הבשלת זרעים וסינתזת אתילן; הם מונעים נשירת עלים ומעכבים את צמיחת השורש; והם מעורבים בגרביטרופיזם (תגובת איברי הצמח לכוח המשיכה) ובוויסות של גנים רבים הקשורים להתפתחות הצמח, למטבוליזם שלו ולהתמיינות תאיו.
