גאבור בתלן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאבור בתלן (1580 - 1629) נסיך טרנסילבניה, ומנהיג תנועה לאומית הונגרית כנגד בית הבסבורג במהלך מלחמת שלושים השנה.
בתלן נולד למשפחת אצילים הונגרית בטרנסילבניה, ונשלח לחצרו של שליט טרנסילבניה זיגמונד באטורי, אשר אותו ליווה במהלך מסע המלחמה הוואלאכי. לאחר מכן סיע לאישטוון בוצ'קאי להפוך בשנת 1605 לנסיך טרנסילבניה, והיה לעוזרו הראשי. בתלן סייע אף ליורשו של בוצ'קאי, גאבור בטורי, אך זה נתקנא ביכולותיו המדיניות של בתלן, ובתלן נאלץ לבקש מקלט אצל התורכים.
בתקופה זו הייתה הונגריה מחולקת לשלושה חלקים. טרנסילבניה הייתה נסיכות אוטונומית למחצה, הנתונה להשפעה תורכית, כאשר התורכים שלטו באזורים נרחבים בהונגריה, ואזורים אחרים היו תחת שליטת בית הבסבורג האוסטרי והקתולי. שנים אלו ראו את חדירת הרפורמציה אל הונגריה, ורבים קיבלו עליהם את הדת הקלויניסטית, ביניהם בתלן. התורכים לא התעניינו במאבקים שבין הפרוטסטנטים והקתולים, וככלל העניקו לתושבי השטחים שבשליטתם את חופש הדת. בני הבסבורג, לעומתם, היו אויבים מרים של הפרוטסטנטים, וניהלו מדיניות פעילה של קונטר-רפורמציה, באמצעותה השיבו הונגרים רבים אל חיק הדת הקתולית.
ב 1613 שב בתלן בראש צבא גדול לטרנסילבניה, ולאחר רציחתו של גאבור בתורי הפך לנסיך טרנסילבניה, בתמיכתם של העותומנים, וזאת למורת רוחם של שליטי בית הבסבורג, אשר העדיפו נסיך שייטה יותר אל הנצרות הקתולית ואל וינה, מאשר אל התורכים והפרוטסנטנטים.
שלטונו של בתלן היה עריצות נאורה, שנמנעה ממעשי האכזריות של רבים מקודמיו בנסיכות טרנסילבניה. בתלן פיתח את התעשיה והמכרות, את סחר החוץ, אשר הכניס לו הכנסה נאה, ואיפשר בניית ארמון חדש, והחזקת חצר מלכותית. בתלן היה לפטרון האומניות בממלכתו, וקידם את האמונה הקלויניסטית. הוא ייסד אקדמיה קלויניסטית, וקידם את הקשרים עם מדינות פרוטסטנטיות אחרות באירופה כאנגליה, ארצות השפלה ומדינות פרוטסטנטיות בגרמניה. בתלן החזיק צבא של שכירי חרב, באמצעותו ניהל מדיניות חוץ אמביציונית.
בשנת 1618 פרצה מלחמת שלושים השנה כסכסוך דתי בין הפרוטסטנטים ההוסיטים בבוהמיה (חלק מצ'כיה של ימינו). בתלן הוביל את צבאו אל חלקי הונגריה שתחת שליטת הבסבורג באזור סלובקיה של ימינו, על מנת לתמוך במורדים הבוהמים כנגד בית הבסבורג. באוקטובר כבש את ברטיסלבה, חבר אל הכוחות הבוהמים המורדים, והטיל מצור על וינה, כאשר הקיסר פרדיננד השני לבית הבסבורג נמלט אל העיר גראץ. שמועה כי טרנסילבניה נפלשה על ידי כוחות פולין גרמה לבתלן להסיר את המצור על וינה ולשוב לברטיסלבה, ולקיים משא ומתן עם הקיסר, בסיומו קיבל בתלן לשליטתו שני שליש מן השטח שהחזיקו האוסטרים בהונגריה, וזאת בהסכם מחודש ינואר 1620.
תבוסתם של הצ'כים לצבאותיו של פרדיננד בנובמבר 1620 הביאה למפנה בגורלו של בתלן, והקיסר החל לכבוש מחדש את האדמות שאיבד לבתלן בתחילת השנה. ב31 בדצמבר 1621 נחתם הסכם חדש בעיר הצ'כית ניקולסבורג, לפיו ויתר בתלן על התואר "מלך הונגריה" בתנאי שפרדיננד יאשר את "חוזה וינה" משנת 1606 אשר העניק עצמאות לטרנסילבניה, וחופש דת להונגרים בשטחי האימפריה. בתלן שמר על תארו כנסיך טרנסילבניה, ולשטח המדינה הטרנסילבנית צורפו שבעה מחוזות נוספים באזור הנהר טיסה.
בשנים שלאחר מכן המשיך בתלן במאבקו כנגד בית הבסבורג, ובמסעות מלחמה בשטחה של סלובקיה כנגד כוחותיו של פרדיננד, כשהוא מנסה ליצור בריתות עם התורכים ועם מדינות גרמניות פרוטסטנטיות כברנדנבורג, אשר למען הבטחת הברית עמה נישא לבתו של הנסיך הבוחר ממדינה זו, אשר הייתה אף אחותה של אשתו של הנסיך גוסטב אדולף משבדיה. מטרת מהלך זה הייתה לנסות ולקבל את הכתר הפולני, אך הוא מת ב15 בנובמבר 1629 בטרם הספיק להשלים מהלכים אלו.
