דחפור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדחפור הוא טרקטור זחלי כבד ורב-עוצמה שמצויד בכף קדמית ("סכין" בעגה של מפעילי הצמ"ה) שמטרתה להזיז עפר ולדחוף אדמה.
בעברית למונח דחפור יש שתי משמעויות: הראשונה היא שם כללי לציוד מכני הנדסי (צמ"ה) כבד, ושנייה היא שם ספציפי לסוג מסוים של כלי צמ"ה. הכפילות הזאת קיימת גם בשפה האנגלית, ביחס למילה בולדוזר. באופן רשמי, השם "דחפור" מתייחס רק לכף המותקנת על הטרקטור, אבל בפועל הוא משמש כשם לכלי על כל מערכותיו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הדחפור התפתח במקור מטרקטורים זחליים בחוות חקלאיות שהותקנו עליהם מחרשות ובשלב מסוים גם לוח מתכת בחזית בשביל לבצע עבודת עפר כגון חפירת תעלות, הקמת סוללות וכו'. הוספת הזחלים נעשתה לראשונה בתקופת מלחמת העולם הראשונה על ידי חברת Benjamin Holt שהתמזגה מאוחר יותר לחברת קטרפילר.
מאוחר יותר התפשט השימוש בדחפור מהחקלאות גם לעבודות הנדסה אזרחית כגון סלילת כבישים, מכרות ופרויקטים גדולים. כתוצאה מכך, הדחפור הפך לגדול יותר, חזק יותר וכבד יותר. לוח המתכת קיבל מעין "בטן" של כף (בפרופיל זה נראה בערך כמו סהר) על מנת להגדיל את קיבולת הכף ואת יכולת דחיפת העפר שלה. לכף נוספו זרועות הידרואליות שהקנו למפעיל הדחפור יכולת לשליטה מדויקת בכף (להרים/להוריד/להסיט-לצדדים). כמו כן, חל שיפור ניכר במערכות הפנימיות של הדחפור (מנוע, שליטה ובקרה, קירור ועוד).
בשנות השמונים הציגה חברת קטרפילר תכנון הנקרא "High Drive" ובו גלגל ההנע נמצא מעל שורת גלגלי המרכוב ומעניק לזחל צורה משולשית למדי. יתרונות התכנון הם בעיקר הנדסיים: היא מקטינה את הלחץ המופעל על המערכות, וכן תכנון זה מגביה את מערכת ההנעה מעל הקרקע ובכך מקטינים את פגיעותה למכות בגחון ותקיעה עקב בוץ, עפר וחצץ. חסרונות של תכנון זה הוא שהוא שוחק יותר מהר את הזחל מאחר והזחל עובר 3 קיפולים בכל סיבוב במקום שניים בתכנון הרגיל. כיום, חברת קטרפילר היא היחידה המשתמשת בתכנון זה.
עם השנים הדחפורים השתכללו וכיום הם כוללים גם מערכות מחשב אלקטרוניות בשביל לבצע אופטימיזציה של פעילות הדחפור והגדלת יעילותו למקסימום. מערכות אלה כוללות בקרת מערכות ומשוב מיידי, שליטה בהזרמת הדלק, פונקציות הפעלה ניתנות לתכנות, מפת מסלול וסורקי לייזר להתווית מסלול העבודה.
[עריכה] אטימולוגיה
"דחפור" בעברית הוא הלחם של המילים "דחף" ו"חפר" שמתארים היטב את פעולתו של הדחפור: חופר ודוחף עפר.
באנגלית נקרא הדחפור "בולדוזר" (Bulldozer) שפירושו בתרגום חופשי הוא "מהמם במינון של שור". ב-1880 שימש המונח "bull-dose" כתיאור למנה כלשהי של תרופה או סם שהיא גדולה ויעילה מאוד, כזאת שיכלה אפילו להמם שור. ביטוי זה הושאל גם לתחומים אחרים ובין השאר תיאר ענישה קשה ומרתיעה שעובדת. ב-1886 המונח תיאר אקדח בעל קליבר גדול ואת האדם שנשא אותו. מאז התקשר הביטוי "בולדוזר" עם כוחניות, גודל, עוצמה והיכולת להזיז דברים. בחקלאות והנדסה שומש הביטוי "bulldozing" לתיאור פעולה בה מפעילים כוח גדול כדי לדחוף עצם או להזיז מכשול. באופן טבעי, שם הפעולה הנ"ל נדבק לכלי שפותח על מנת לבצע מטרה זו - הבולדוזר: הדחפור שמזיז ודוחף עצמים כבדים ומכשולים.
בישראל הכינוי "בולדוזר" נפוץ לאנשים שמומחים ב"להזיז דברים", תוך התגברות על מכשולים בירוקרטיים, ציבוריים (דעת קהל) ואפילו חוקיים. ראש הממשלה אריאל שרון היה ידוע בכינויו "הבולדוזר" הן בארץ והן בחו"ל, ולמעשה הוא האישיות הידועה ביותר בעולם עם כינוי זה.
[עריכה] מבנה והנדסה
הדחפור מורכב מ-3 מערכות עיקריות:
- הטרקטור - השלדה ומרכב המכילים את המנוע, תא המפעיל, את הזחלים ואת הזרועות ההידראוליות המפעילות את הכלים השונים.
- הכף ("הסכין") - זוהי כף פלדה גדולה וכבדה המותקנת בחזית הדחפור והיא כלי העבודה העיקרי שלו.
- מעקר/קרס אחורי/מחרשה - זהו סכין או קרס המותקן בירכתי הדחפור ותפקידו לעבד את הקרקע, לרכך אותה ולעקור בולדרים.
[עריכה] הטרקטור
הטרקטור הוא המרכב המכיל את כל מערכות הכלי. בתוך הטרקטור אפשר למצוא את:
- מערכת ההנעה שכוללת מזקו"ם וממיר מומנט (פירוט בהמשך).
- מנוע - לרוב מנוע דיזל המספק כוח לכל מערכות הדחפור - מזקו"ם, מיזוג אוויר, שליטה ובקרה, זרועות הידראוליות ועוד. מנועים מתקדמים מגיעים עם מערכות בקרה אלקטרוניות שנועדו להקטין את תצרוכת הדלק ולשפר את יעילות המנוע. בעקבות החמרת תקני הפליטה, שודרגו המנועים של כלי צמ"ה חדשים על מנת לעמוד בתקנים אלה ולהקטין את זיהום האוויר.
- רדיאטור - אחראי על קירור מערכות הדחפור.
- מפלט גזים - זוהי מעין ארובה המשמת לפליטת הגזים שנוצרים בעת שריפת הדלק במנוע, בדומה לאגזוז של מכונית.
- זרועות הידראוליות - הכף והקרס האחורי מופעלים על ידי בוכנות הידראוליות ש"מושכות" ודוחפות מוטות נעים בתוך צילינדרים מלאי נוזל. באמצעות הבוכנות אפשר להרים ולהוריד את הכף ולהטותה בכיוונים שונים. השימוש בבוכנות מאפשר הפעלת כוח רב, שכן הבוכנה ההידראולית מנצלת את חוק פסקל עבור נוזל ניוטוני (בדרך כלל שמן) בשביל להפיק כוח רב באמצעות כוח קטן. הכוח הקטן מיוצר על ידי שאיבת נוזלים החוצה ופנימה אל תוך הצילינדר (המנוע מספק את כוח השאיבה).
- תא המפעיל - התא בו יושב המפעיל. בעבר תא המפעל היה פתוח, אך בעקבות תקני בטיחות מחמירים היום רוב הדחפורים באים עם תא סגור המצויד במערכת מיזוג אוויר, זכוכיות נגד רעש, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות וכן גגון מיוחד שמונע מהתא להימחץ במקרה שהדחפור מתהפך (ROP). כיום נעשה דגש על הגברת הנוחות בתא המפעיל והוא מצויד עם כיסא ארגונומי וידיות שניתן לשנות את מיקומן כדי להשיג נוחות מקסימלית.
- מערכות שליטה ובקרה - דחפורים ישנים כללו רק ידיות השולטות בהנעת הכלי ובהפעלת הכפות. כיום, הדחפורים כוללים מערכות אלקטרוניות וממוחשבות מתקדמות המאפשרות תכנות מוקדם של רוטינות קבועות (למשל: רוטינת שפיכת עפר מהכף) וכן משוב מיידי שמוצג בתא המפעיל על מצבן של כל מערכות הכלי. הכף הקדמית של הדחפור מופעלת באמצעות ג'ויסטיק בודד הניתן לתכנות. הקרס האחורי מופעל באמצעות ידית המאפשרת את הרמתו/הנמכתו וכן את שינוי זווית החדירה.
- מערכות היגוי - כיום נפוצים שתי שיטות היגוי, היגוי בהגה (כמו ברכב רגיל) והיגוי דיפרנציאלי (האחרון היא השיטה הנפוצה ביותר בדחפורים זחליים). היגוי הדחפור בשיטת ההיגוי הדיפרנציאלי נעשה באמצעות שתי ידיות. כאשר אתה מושך בידית השמאלית (ימנית) עד הסוף, סיבובי המנוע מפסיקים לעבור לזחל השמאלי (ימני) וכתוצאה מכך הדחפור מסתובב שמאלה (ימינה). צורת היגוי זו מאפשרת לדחפור לבצע סיבוב במקום ולכן מגדילה באופן ניכר את כושר התמרון שלו לעומת כלי רכב אופני רגיל. בנוסף, ישנה תיבת הילוכים ידנית ודוושות גז, ניוטרל ובלמים.
- מיכלי דלק, מיכלי שמן ומיכלי מים.
בכל הנוגע לדחפורים, בדרך כלל "גדול יותר זה טוב יותר", וככל שהדחפור כבד יותר כך גדל החיכוך שלו עם הקרקע ובהתאם כוח הגרר שלו. מסיבה זו - ובגלל ממיר המומנט שמכפיל את כוח הגרר במהירויות נמוכות - דחפור עם מנוע של 410 כ"ס מפיק כוח גרר חזק יותר מאשר טנק עם מנוע של 1200 כ"ס.
[עריכה] הכף
הכף, שנקראת בעגה של מפעילי הצמ"ה "סכין", היא כלי העבודה העיקרי של הדחפור. היא מותקנת בקדימת הכלי ותפקידה הוא לדחוף דברים, לגרוף קרקע ועפר, לערום ערמות ולעקור מכשולים. רוב הכפות מיוצרות כיציקת פלדה אחת וזאת על מנת להגדיל את העמידות שלהן ואורך חייהן.
הכף באה במספר צורות, הנפוצות שבהן הן:
- כף ישרה ("S-Blade") - כף נמוכה וישרה, שאין בה בטן מעוקלת ולא סכיני-צד. היא משמשת בעיקר לדחיפת דברים ויישור-קרקע עדין.
- כף כללית ("U-Blade") - כף גדולה, בעלת בטן מעוקלת עמוקה וכן יש לה סכיני-צד גדולים ההופכים את הכף למעין דלי ומגדילים את הקיבולת שלה. הכף הכללית טובה לעבודות עפר שונות וכן לעקירת מכשולים באמצעות סכיני-הצד.
- כף חצי-כללית ("SU-Blade") - שילוב בין הכף הישרה לכף הכללית. היא נמוכה יותר מהכף הכללית, פחות מעוקלת ובעלת סכיני-צד קטנים יותר.
- כף סהר - כף בעלת בטן מעוגל כמעין סהר, ללא סכיני צד.
- כף דחיפה - כף שיעודה העיקרי הוא דחיפת כלי צמ"ה אחרים.
כפות מסוימות אף מצוידות ב"סכיני-צד" ו"ציפורניים" הבולטות מתוך הכף ומטרתן לאפשר לדחפור לבצע חיתוך גס של דברים או להפעיל כוח ממוקד על אוביקט קטן (למשל, עקירת גזעי עצים או פתיחת דלת ממולכדת: הדחפור לוחץ עם קצה הסכין על הדלת והיא נתלשת. מטען החבלה שמתפוצץ על הכף לא גורם נזק לדחפור והמפעיל אפילו לא מרגיש אותו).
על כפות מודרניות מותקנת גם "רשת" סורגי פלדה עילית שנועדה להגן על הרדיאטור של הדחפור מפני אבנים ובולדרים שנכנסים בין הכף למכסה המנוע. הרשת מאריכה את זמן החיים של הדחפור ומקטינה את הצורך בתיקונים.
ברוב הדחפורים הכפות הן פריקות, כך שאפשר להחליף כפות בעת הצורך. כמו כן, אפשר גם להתקין אמצעים יעודיים במקומם. אמצעים כאלה כוללים מגוב לניקוי מוקשים, קומביין ומכשירים חקלאיים לעיבוד הקרקע.
הכף נשלטת באמצעות 4 זרועות הידראוליות בסיסיות המאפשרים לה לבצע את התנועות הבאות:
- הורדת והרמת הכף.
- הטיית הכף קדימה ואחורה.
- הטיית הכף ימינה או שמאלה.
- הטיית זווית הכף (Tilt Dozer).
באמצעות פעולות אלה יכול מפעיל הדחפור להשתמש בכף כדי לערום ערמות ולשפוך עפר, לפנות אדמה הצידה וכן לנעוץ את הכף בקרקע ולחפור בורות רדודים או תעלות.
[עריכה] מעקר (קרס אחורי)
בירכתי הדחפור אפשר להתקין מחרשה או מעקר ("רוטר") - קרס פלדה שיכול להינעץ בקרקע טרשית, באספלט ואף בקרחונים. תפקיד ה"רוטר" הוא לעקור גושי סלע חזקים במיוחד, לסדוק שכבות קרח קשות ולחרוש את הקרקע. בעזרת ה"רוטר" אפשר אף לסדוק קרקע בזלתית בשביל להפכה אח"כ לקרקע פוריה לחקלאות. מפעילים מיומנים (כגון אלה שבחיל ההנדסה הישראלי) יכולים לאלתר מגוון שימושים לקרס הזה, החל מביקוע מטרות קשות וכאלה בניצול כוח ההרמה שלו ככננת או מנוף קטן.
המחרשה דומה מאוד למעקר והיא בעצם התקן המכיל מספר מעקרים קטנים בשורה.
[עריכה] הנעה
רוב הדחפורים מתנייעים על ידי מזקו"ם (זחלים). יש לכך שתי סיבות עיקריות:
- לזחל יש אחיזה טובה מאוד בקרקע, דבר המגדיל את כוח הגרר של הדחפור ומאפשר לו עבירות בתנאי קרקע קשים.
- לזחל יש שטח פנים רחב, לכן המשקל העצום של הדחפור מתפזר על פני שטח פנים גדול והלחץ המופעל על הקרקע נמוך. דבר זה מונע מהדחפור לשקוע בקרקע רכה (כמו בוץ או חול).
המזקו"ם מורכב משרשרת חוליות פלדה בעלות מיסבים (זחלים) שמשמש מצע שעליו מתגלגלים המרכובים (ה"גלגלים" של הדחפור). המזקו"ם מגולגל באמצעות גלגל ההינע - זהו גלגל שיניים המחובר לתמסורת של המנוע שמסובב אותו ושיניו הגלגל ננעצות בזחל וגוררות אותו איתן לסיבוב. רוב הדחפורים משתמשים בשיטה של היגוי דיפרנציאלי: המנוע מספק כוח בנפרד לכל זחל (ימני או שמאלי) ובאמצעות ידיות בתא המפעיל אפשר לקבוע את חלוקת הכוח לכל זחל. שיטה זו יעילה מאוד למקומות צפופים שכן היא מאפשרת לדחפור לבצע סיבוב במקום (פנייה ברדיוס אפס), דבר שיעה אופני איננו יכול לעשות.
כמו כן, הדחפור מצויד בממיר-מומנט שנועד להפוך את הספק המנוע לכוח גרר, דבר הגורם להגבלה על מהירות הדחפור (15 קמ"ש בערך) שכן במהירויות נמוכות ממיר-המומנט מכפיל את הכוח שמספק המנוע. הדחפורים כבדים לא רק בגלל המבנה שלהם, אלא גם בגלל שהדחפור מנצל את משקלו הוא בשביל לדחוף דברים ולעקור מכשולים. ככל שאחיזת הקרקע של הדחפור טובה יותר, וכל שמשקלו גדול יותר, כך גדל כוח החיכוך שלו עם הקרקע וכתוצאה מכך גדלים כוחות הגרר שהוא מפעיל.
[עריכה] שימושים
בגלגולו הנוכחי הדחפור נועד לבצע עבודות הדורשות כוח רוב, כגון:
- עבודות עפר.
- יישור קרקע (גס).
- הזזת עפר.
- הערמת סוללות עפר ואדמה.
- מילוי בורות ותעלות.
- חישוף שטח - ניקוי הריסות, בירוא צמחיה ואף עקירת עצים קטנים.
- הזזת עצמים כבדים כגון בולדרים (גושי סלע), ציוד כבד, רכבים תקועים ועוד.
- גרירה וחילוץ של כלי רכב תקועים.
- הריסת מבנים.
- פילוס נתיבים ופריצת מכשולים.
[עריכה] שימושים אזרחיים
דחפורים ניתן לראות בעיקר באזורי מכרות, במקומות בהם מכינים תשתית לסלילת כבישים חדשים או הקמת שכונות חדשות, במזבלות גדולות, בהכשרת שטחים חקלאיים וכן בפרויקטים גדולים של הממשלה (מובילי מים, חציבת מנהרות, צבא).
ייעודו העיקרי של הדחפור הוא יישור שטח ועבודות עפר כגון הקמת סוללות, הזזת עפר, הערמת ערימות וכדומה. שלב יישור השטח הוא כמעט תמיד השלב הראשון בכל פרויקט בנייה או הנדסה אזרחית כלשהו. פני הקרקע בדרך כלל אינם מישוריים ולעתים אף מלאים בסלעים ובולדרים (גושי סלע קשים). בשביל לעקור את הבולדרים הומצא המעקר (רוטר) - קרס המתכת הכבד בירכתי הדחפור. הדחפור נועץ את המעקר בבולדר ועוקר אותו תוך כדי נסיעה קדימה, או אם מדובר בבולדר גדול מידי הדחפור מפורר אותו למספר חלקים. אחרי שהבולדרים נעקרו מהשטח, מתחיל הדחפור ליצור משטח מישורי (בקירוב). הדחפור מיישר את הכף, נועץ אותה בקרקע ואז מתחיל לנסוע קדימה. תוך כדי שהוא נוסע קדימה, העפר שנמצא מעל גובה ה"ציפורניים" (החלק החד של קצה הכף) מתחיל להתגלגל אל תוך הכף ולנוע קדימה ביחד עם הדחפור. מאחוריו משאיר הדחפור קרקע די מישורית, אותה הוא מהדק באמצעות המשקל הכבד ולחץ הזחלים שלו. אחרי שהוא דחף ערימה גדולה של עפר (גודל הערימה תלוי בעוצמת הדגם וגודל הכף) הדחפור מרים את הכף לשפוך את העפר ואז נוסע אחורה. הדחפור חוזר על התהליך מספר פעמים עד שמתקבלת קרקע מישורית ושטוחה. את הגימור העדין יותר מבצעים המגרדת, שטובה ליישור קרקע והזזת עפר בקנה מידה קטן, והמפלסת, שטובה ליישר את הקרקע בגימור עדין ביותר, שלב אחד לפני העברת מכבש על הקרקע.
בנוסף ליישור שטח משמש הדחפור גם להקמת סוללות עפר על ידי דחיפת עפר והערמתו בערמות. הכף הכללית גדולה ועמוקה ויש לה קיבולת עפר גבוהה, דבר המאפשר לדחפור לדחוף עפר רב ואז לשפכו באזור בו הוא רוצה להקים את סוללת העפר. הדחפור גם יכול לבנות רמפות וזאת באמצעות דחיפת עפר ושפיכה הדרגתית שלו בשיפוע. את הרמפה מיישר הדחפור באמצעות משקלו הרב ושיטוחה עם הזחלים ואחר כך עם תחתית הכף.
עוד משמש הדחפור באתר הבנייה לפיזור עודפי עפר ופיזור בשטחי מילוי, מילוי חוזר של בורות ותעלות וניקוי אתרי בניה מפסולת.
מחוץ לאתר הבנייה משמש הדחפור לפריצת דרכים, אחזקת דרכי עפר, ניקוי קרקעית במחפורות של עפר מושאל, חישוף קרקע וניקוי אזורים מיוערים, ניהול אתרי פסולת, דחיפת מגרדות, גרירת מטענים וחילוץ ציוד מכני הנדסי.
[עריכה] שימוש צבאי
דחפורים הם ציוד הכרחי בחילות ההנדסה בצבאות העולם. הם משמשים לבניית ביצורים, עבודות עפר ופריצה הנדסית, לעתים תחת אש. כדי להגן על המפעילים בדרך כלל ממגנים את הדחפורים האזרחיים בהם הם עובדים. גישה אחרת היא להוסיף כף דחפור לטנקים או לנגמ"שי הנדסה תוך ניצול השריון של הרכב, אך התפשרות על ההספק והביצועים ההנדסיים.
כבר במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש בדחפורים משוריינים כאשר כוחות הברית פלשו לנורמנדי. הדחפורים, שהיו טרקטורים של קטרפילר, צופו בלוחות שריון עם חרכי ירי קטנים שהקנו ראות כמעט אפסית לנהג. דחפורים אלה עבדו תחת אש כבדה על מנת לפלס דרך לטנקים, לנקות את החוף ממכשולי נ"ט ולבנות רמפות וסוללות עפר שיאפשרו לטנקים לפרוץ ללב הביצורים הגרמניים ולתקוף אותם מאחורה.
האמריקנים עשו שימוש בדחפורים כבדים כדי לפלס דרכים בג'ונגלים של ויאטנם, ובשנות ה-80 פיתחו גרסה ממוגנת של דחפור די-7 שנועדה בעיקר לפינוי שדות מוקשים, שכן הכלים הממוגנים סבלו מראות אפסית. דחפורי ה-D7 שימשו לפינויי מוקשים הן באזורי מלחמה והן באזורים בהם הושכן שלום לא מכבר. במהלך שנים אלה הצטייד חיל ההנדסה האמריקני בכמות רבה של דחפורי די-7, רובם לא ממוגנים, והללו נועדו בעיקר למשימות בנייה ועבודות עפר. בגלל הסיכון שבעבודה זו, בשנות ה-90 פיתחו בצבא ארצות הברית גרסה לא-מאוישת של הדחפור D7MCAP המשמשת לניקוי מוקשים ופריצה הנדסית. לקראת הפלישה לעיראק ב-2003 רכשו האמריקנים 12 דחפורי די-9 ממוגנים מישראל, והללו הוכיחו את עצמם כיעילים ביותר.
במלחמות ישראל נעשה שימוש רב בדחפורים, רובם לא היו ממוגנים עקב מחסור בציוד ותקציב. הדחפורים פרצו דרכים, סללו כבישים לכוחות צה"ל, חפרו תעלות נ"ט, הכשירו עמדות לטנקים הישראלים ופרצו סוללות עפר ותעלות נ"ט שהקים האויב. מידע רב בנושא תוכלו למצוא בהיסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי. אחרי מלחמת יום הכיפורים שגרמה לאבדות קשות בחיל ההנדסה הוחלט למגן את הדחפורים. גם במבצע שלום הגליל ואירועי גאות ושפל נטלו הדחפורים חלק רב בפעילות המבצעית.
ערך מורחב – דחפור די-9
בשנות השמונים הגיעו לארץ דחפורים כבדים מדגם D9L שזכו למיגון חדיש תוצרת תע"ש. המיגון כלל לוחות שריון על המערכות המכניות של הכלי ועל חלקים רבים בקבינה (תא המפעיל) אך מאחר שלחה"ן היה חשוב לא לפגוע בראות של המפעיל, לא כיסו לוחות השריון את כל השמשות, שהוחלפו בחלונות קטנים יותר העשויים מזכוכית בליסטית חסינת ירי. מיגון זה - על דורותיו השונים - הוכיח את עצמו כיעיל ביותר וזכה להצלחה רבה. באינתיפאדת אל אקצה, בנוסף לתפקידי ההנדסה הקרבית המסורתיים, שומשו דחפורי הדי-9 על מנת להרוס בתים של מחבלים פלסטינים ולבצע פעולות חישוף בשטחים שמהם בוצע ירי לעבר ישראלים. מדיניות זו עוררה מחלוקת קשה בעולם כאשר ארגוני זכויות אדם כינו אותה "עונש קולקטיבי" ו"הרס חסר פרופורציות" ואילו ישראל התעקשה שזה צעד הכרחי וחיוני במלחמה בטרור. דחפורי די-9 היוו כלי מכריע במבצע חומת מגן, בייחוד בקרב במחנה הפליטים ג'נין, שם הם ניטרלו מטעני חבלה והרסו בתי תופת. הדחפורים היוו מרכיב חיוני גם בפעילות הבטחון השוטף ברצועת עזה. כיום משרת בצה"ל הדגם D9R, קיימים דגמים עם תוספת מיגון נ"ט (בשירות יחידת הצמ"ה של פד"מ) ודגמים בשלט רחוק, בשירות יהל"ם, המשמשים לסילוק פצצות.
[עריכה] מפרט טכני וביצועים
להלן מפרט טכני ונתונים על יכולותיו של דחפור אופייני. הנתונים עצמם מתייחסים לדחפור (בינוני-קטן) מדגם D65PX-15 של קומטסו ולדחפור (גדול) מדגם D9T של קטרפילר.
| נתון | דגם D65PX-15 (דחפור קטן) | דגם CAT D9T (דחפור גדול) |
| הספק נטו | 190 כוחות סוס = 142 קילוואט | 410 כוחות סוס = 306 קילוואט |
| משקל מוכן לפעולה | 20800 ק"ג = 45855 ליברות = כ-21 טון |
48784 ק"ג = 107548 ליברות = כ-49 טון (צבאי: 62 טון) |
| קיבולת הכף | 3.69 מטר מעוקב | 16.4 מטר מעוקב |
| רוחב הכף | כ-3.4 מטר | 4.5 מטר |
| גובה הכלי | כ-3.2 מטר | כ-4 מטר |
| אורך הכלי (כולל ציוד) | כ-5.2 מטר | כ-8.5 מטר |
| כוח גרר מקסימלי | כ-20,500 ק"ג (20 טון) | מעל 60 טון |
| נפח מנוע | 11.04 ליטר | 18.1 ליטר |
| הספק הזרמה הידראולי מקסימלי | 204 ליטר לדקה | 384 ליטר לדקה |
| מהירות מקסימלית | 13.4 קמ"ש | 14.9 קמ"ש (רברס) |
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דחפור |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הדחפורים של Van Natta, אתר ובו סקירות על דגמים שונים של דחפורים
- דחפור לילדים, אתר הכולל אנימציות ותמונות (מתאים במיוחד לילדים)
- היסטוריה של טרקטורים ודחפורים
- תמונות של דחפורים צבאיים, באתר חיל הנחתים האמריקני
- רשימת דחפורים באתרים של חברות צמ"ה:
- חישוב יעילות העבודה של דחפורים מצגת PPT
