האביר זיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

האביר זיק הוא דמות פיקטיבית אותה יצרו דודו גבע וחנוך מרמרי בספר יחיד, העונה לאותו השם, ולאחר מכן בארבעה ספרים נוספים, אותם יצר גבע לבדו.

[עריכה] גלגולו הראשון של האביר זיק

האביר זיק- ספר מדליק, דודו גבע וחנוך מרמרי, הוצאה עצמאית, 1976

בשנת 1976 חברו הצייר והמאייר דודו גבע והכותב הסאטירי חנוך מרמרי, אשר עבדו יחד בעבר על הכנת הספר "זו ארץ זו" (1975) של חבורת "זו ארץ" ("העולם הזה"), ויצרו ספר מאויר בשם "האביר זיק- ספר מדליק" (1976), ספר הומוריסטי, כתוב בלשון עלילת אגדת ילדים, במסגרת "הוצאת זיק את גליק בע"מ" ובהפצת "גד". הקוראים, רובם מעריצי "זו ארץ זו", התאהבו בספר זה ומהר מאוד הפכו אותו לספר חובת-קריאה.

"האביר זיק היה אביר כשרוני ואמביציוזי, וכיוון שכך ניעורו בו שאיפות גדולות"- כך כתוב בעמודו הראשון של הספר. גיבור הספר הוא זיק, וכמו שאר דמויותיו של גבע (לדוגמה יוסף ואהלן וסהלן), גם זיק הוא אדם ישר ותם, הגר עם אמו ועובד במחלקת המים של העירייה, ורוצה להיות אביר חזק ואמיץ. ושוב, כמו הדמויות השונות בסיפוריו של גבע, זיק לא מצליח למלא את שאיפותיו ולשמש כאביר אמיתי ("מה רבים הם נפתולי הגורל, מוטב שאטביע עצמי בנהר"), וזאת משום טוב-לבו ותמימותו, שלא מנצחים את בעלי העוצמה ובעלי הכוח השונים. במהלך הספר זיק יוצא להרפתקאות משונות, ונקלע למצבים אף יותר משונים. דודו גבע אמר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" "היה באביר זיק פטליזם ענק וגם הרגשה של אבירות, דה לה שמטע כזאת".

הספר מכיל בתוכו שלושה סיפורים קצרים ומשעשעים;

"האביר זיק ובת המלך"- בסיפור זה יוצא האביר זיק לתחרות על ליבה של בתו של המלך קובי ה-2.
"האביר זיק ואשתו של תרנגול בכיר"- בו מנהל זיק סיפור אהבה עם תרנגולת נשואה מאחורי גבה של אשתו העז.
"יסורי האביר זיק הצעיר"- בו יוצא האביר זיק לחיפוש אחר האמת, ומסתבך עם האביר גליק.

"האביר זיק" היה הספר שחשף את דודו גבע לציבור. גבע המשיך משם ליצירת טורי קומיקס מצליחים ביחד עם חבר אחר של "זוארץ", קובי ניב, עריכת מדורים אישיים בעיתונים כמו "מעריב" ו"הארץ" והוצאת ספרים רבים לאור, ביחד עם ניב ולבדו. חנוך מרמרי פנה לכיוון העיתונות, ולמשך זמן ממושך ערך את עיתון "הארץ" והמשיך לעבוד ברשת שוקן.

[עריכה] גלגולו השני של האביר זיק

האביר זיק ומלחמתו בשגרה, דודו גבע, הוצאת כתר, 2002

בשנת 2002 הוציא גבע במפתיע, לאחר שהעלים את זיק למספר עשורים, ארבעה ספרים (או "ספרונים") של "האביר זיק", תחת אותה הוצאה פיקטיבית ("זיק את גליק") ובהפצת "כתר". חנוך מרמרי סרב להצטרף להכנת הספרים. הספרים, שנמכרו ביחידות ובאריזות משולבות מיוחדות, לא הצליחו כמו הספר המקורי, ואת רובם קנה גבע עצמו מ"כתר" ומכר באופן עצמאי (המכירה באופן עצמאי באה בהשראת יציאת החוברת העצמאית שלו "ספרות זולה"). זיק והרפתקאותיו משתנים בספרים אלה- הוא מזדקן מעט ונהייה הרבה יותר ממורמר וחסר-אונים (כמו גלגולו השני של דמותו המפורסמת של גבע- הברווז)

ישנם ארבעה ספרים בסדרה, כולם כתובים ומאוירים על ידי גבע. גבע שומר על הרוח המשעשעת בספרים אלה, ועל דמותו ההומוריסטית של זיק, תוך שמירה על הסגנון הפשוט והמיושן של הספר המקורי, בסדרה הספרים הבאים;

"האביר זיק בממלכת האגדות הזקנות"- בו מנסה זיק להציל את גיבורי אגדות הילדים מענק.
"האביר זיק בארץ חכמי התורה"- בו האביר זיק מחפש שוב אחר סוד החיים.
"האביר זיק ונסיכת הנילוס"- בו מחפש זיק אחר בת זוג, ומפתח מערכת יחסים עם דגה.
"האביר זיק ומלחמתו בשגרה"- בו מחפש זיק אחר המלחמה בשגרה באמצעות היצירתיות.

בפברואר 2005 נפטר גבע מהתקף לב. "הוא שיכלל את הציור שלו לשפה, וגם עשה את זה הכי מצחיק. הוא באמת היה מסוגל לצייר כמה קווים פשוטים שיגרמו לצחוק, והשתמש במלים באופן יוצא מן הכלל בקשר עם הציור שלו, שאותו סיגנן במשך החיים" אמר מרמרי "הוא עשה מפעל חיים עצום באין-סוף הקומיקס, הטורים, המשבצות, התיבות. הוא היה אמן ייחודי".