שיחה:הבחירות לכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 אחוז החסימה 2 איחוד 3 תושבות 4 רישום מפלגה 5 רישיון נהיגה 6 האם הבחירות לכנסת השלישית הוקדמו? 7 הסכמי העודפים 8 כל הכבוד לנו! 9 הכללה מטעה בעקיפין 10 ספירת הקולות

[עריכה] אחוז החסימה

הנה נוסח התיקון לחוק, שמצאתי (בידי עמל) באתר הכנסת:

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 51), התשס"ד-2004תיקון סעיף 81

1.בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969(1), בסעיף 81(א), במקום "מ-1.5% (אחוז אחד וחמש עשיריות האחוז למאה)" יבוא "מ-2% (שני אחוזים למאה)".

 אריאל שרון    אברהם פורז  
 ראש הממשלה    שר הפנים  

משה קצב ראובן ריבלין נשיא המדינה יושב ראש הכנסת

התקבל בכנסת ביום כ"ו באייר התשס"ד (17 במאי 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 37, מיום ח' באדר התשס"ד (1 במרס 2004), עמ' 55. (1) ס"ח התשכ"ט, עמ' 103; התשס"ד, עמ' 308.

האבסורד הוא שבפירוט שיטת הבחירות באתר הכנסת עדיין מופיעים הנתונים הישנים, וגם בעיתונות הופיע הפרט החשוב הזה בעמודים הפנימיים. Dror_K 16:41, 19 נוב' 2004 (UTC)

[עריכה] איחוד

אני מתקשה למצוא הצדקה לקיומם של שני ערכים נפרדים שיטת הבחירות לכנסת והבחירות בישראל, ומציע לאחד אותם לערך אחד שייקרא הבחירות לכנסת. דוד שי 16:27, 21 ינואר 2006 (UTC)

נשמע הגיוני. Dror_K 17:20, 21 ינואר 2006 (UTC)

אוחד. דוד שי 19:59, 21 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] תושבות

לעניין ההכרח בתושבות כדי להצביע, להלן המובאה מחוק הבחירות (העתקתי מאתר הכנסת):

פרק ה': פנקס הבוחרים סימן א': הכנה לכל שנת פנקס יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום הקובע היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-‎18 חל לא יאוחר מהיום לגיל הזכאות לבחור. לענין פרק זה "מען" - לרבות ציון במרשם באוכלוסין של ישוב בלבד. ... לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת פנקס הבוחרים היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-‎18 חל לא יאוחר מים הבחירות. לענין פרק זה "מען" - לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד.

מלבד זאת - כדי להצביע יש להציג תעודת זהות (אי אפשר להצביע עם דרכון), וכמו כן חובה להיות רשום כתושב של יישוב כלשהו. אזרח שחי בחו"ל לא מאבד את זכותו להצביע גם אחרי שנים רבות, אבל הוא חייב לשמור על מעמדו כתושב, כלומר, הוא חייב לשמור על תעודת הזהות שלו, ולוודא שהוא רשום כתושב באחד היישובים בארץ. כמו כן הוא חייב לבוא לארץ ביום הבחירות. המושג "תושב" אינו מעיד בהכרח על מגוריו של אדם בארץ, אלא זהו מעמד המקביל למעמד האזרחות. אזרח ישראלי שאינו שומר על מעמדו כתושב, מאבד את זכותו להצביע לפי חוק הבחירות והתקנות שלו. Dror_K 17:23, 15 נוב' 2004 (UTC)

אתה צודק. טעיתי. שן שש זעם 18:03, 15 נוב' 2004 (UTC)

בשנה האחרונה השתנה המצב שבשלו מאבדים את ההכרה כתושב בצורה משמעותית, אני לא יודע מה הכללים כרגע (שינו אותם כמה וכמה פעמים בשנה האחרונה) אבל כיום מי שנמצא יותר מכמה שנים בודדות בחו"ל מאבד את ההכרה כתושב (בניגוד לעבר). טרול רפאים 22:21, 31 יולי 2005 (UTC)

דוקא אם זכור לי נכון בבחירות האחרונות כבר היה אפשר להצביע עם דרכון ואפילו עם רשיון נהיגה eman‏ 23:49, 31 יולי 2005 (UTC)

אני חושב שההצבעה באמצעות רישיון נהיגה או דרכון הייתה רק בבחירות לרשויות המקומיות, וההחלטה על כך התקבלה עקב שביתה במשרד הפנים. אגב, בבחירות המקומיות יכולים להצביע בני 17 ומעלה (החל מהבחירות המקומיות האחרונות), וגם תושבי קבע שאינם אזרחים. שלילת תושבות קבע היא עניין הרבה יותר גמיש מבחינת המדינה מאשר שלילת אזרחות. כל תושב שעוזב את תחומי מדינת ישראל מסתכן באיבוד התושבות, אלא אם כן הוא גם אזרח. כשמדובר באזרחים, בפרט אם הם מקפידים להמשיך לשלם לביטוח הלאומי ולחדש את הדרכון, התושבות שלהם נשמרת, גם אם הם חיים שנים רבות בחו"ל. Dror_K 00:54, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

אל תבנו על זה שהתושבות נשמרת. לתושבות יש מבחנים המופיעים בפקודת מס הכנסה, ומבחנים אחרים בחוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי שמח לקבל כסף, אבל כשרוצים לקבל ממנו כסף הוא מפעיל את מבחן התושבות, ואז העובדה ששילמת דמי ביטוח במשך עשרים שנה שבהן חיית בחו"ל אינה מועילה. מבחן התושבות על רגל אחת: היכן מרכז החיים? דוד שי 04:51, 1 אוגוסט 2005 (UTC)

[עריכה] רישום מפלגה

מה אדם צריך בשביל לרשום מפלגה? אני יודע שהוא צריך כ75,000 אלף ש"ח. האם הוא גם צריך 50,000 אלף חתימות? איפה כתוב את זה? Odonian 17:51, 12 ינואר 2006 (UTC)

אם אני לא טועה צריך גם וגם. גם מספר מסוים של חתימות של בעלי זכות בחירה, וגם סכום כסף שמופקד ומוחזר רק אם המפלגה עברה את אחוז החסימה. אני לא יודע מה התקנות המדויקות שנקבעו לבחירות לכנסת ה-17. אני מניח שאפשר למצוא אותן באתר הכנסת. Dror_K 23:13, 21 ינואר 2006 (UTC)

האם השאלה מתייחסת לרישום מפלגה על ידי רשם המפלגות (שהוא אקט חד-פעמי), או להגשת רשימת מועמדים לבחירות? למיטב ידיעתי אין יותר צורך להגיש רשימת חתימות.--ניצן 05:57, 23 ינואר 2006 (UTC)

מעולם לא היה צריך להגיש חתימות לריצה לכנסת, 50 אלף החתימות היו עבור אדם המגיש את מועמדתו לראשות הממשלה ללא תמיכה של 10 ח"כים. טרול רפאים 13:57, 23 ינואר 2006 (UTC)

למיטב זכרוני היה צורך, ואולי עדיין יש, להציג חתימות גם עבור רשימה חדשה לכנסת. אני זוכר שבשנות השמונים רצה לכנסת רשימה לקידום מעמד הנכים, והם אספו חתימות תמיכה בדוכני החתמה ברחובות. Dror_K 19:55, 23 ינואר 2006 (UTC)

למיטב ידיעתי הצורך הזה בוטל כשנחקק חוק המפלגות, וכעת כל רשימה שמייצגת לפחות מפלגה רשומה אחת רשאית להשתתף בבחירות בלי צורך בתנאים נוספים.--ניצן 03:46, 28 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] רישיון נהיגה

מאיפה המידע שניתן להצביע באמצעות רישיון נהיגה? טרול רפאים 19:27, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני לא יודע, אבל הוא מוטעה. ראה s:חוק הבחירות לכנסת, סעיף 74 ב'. נדב 21:52, 21 ינואר 2006 (UTC)

אני חושב ששוב מבלבלים בין הבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות. בבחירות לרשויות המקומיות אופן הזיהוי יותר גמיש, אולי כיוון שבבחירות אלה מצביעים גם תושבי קבע שאינם אזרחים, או אולי כיוון ששיעור ההצבעה לרשויות המקומיות נמוך מאוד ומנסים להעלות אותו בכל דרך (אלה רק השערות שלי, אני לא בטוח שאלה הסיבות). בכל מקרה בבחירות לכנסת חייבים להציג תעודת זהות. Dror_K 23:11, 21 ינואר 2006 (UTC)

מזל שאין לי כובע, אחרת הייתי אוכל אותו. מה דעתכם על מה שמצאתי באתר הכנסת?

"חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 54 ), התשס"ו 2005

(...)

5. במקום סעיף 74 (ב) בחוק העיקרי יבוא:

"(ב) כאמצעי זיהוי ישמש אחד מאלה:

( 1) תעודת זהות שניתנה לפי חוק המרשם;

( 2) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב 21952- ;

( 3) רישיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת

התעבורה 3;

תיקון סעיף 74

התקבל בכנסת ביום ד' בכסלו התשס"ו ( 5 בדצמבר 2005 ); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק

הכנסת 93 - , מיום י"ט בתמוז התשס"ה ( 26 ביולי 2005 ), עמ' 255 .

מסתבר שהם עובדים שם בכנסת, רק חבל שהם לא טורחים לפרסם תיקונים חשובים כאלה בצורה ברורה ובהודעות גדולות לעיתונות. Dror_K 06:00, 24 ינואר 2006 (UTC)

אל תדאג, יפרסמו את זה לקראת הבחירות.--ניצן 03:49, 28 ינואר 2006 (UTC)

יש הרבה מקום לדאגה, משום שחוקי מדינת ישראל אין זוכים לפרסום, ולמעשה הם חשאיים כמעט כפעולותיה של סיירת מטכ"ל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא חוק העונשין, המכיל מאות סעיפים המפרטים מעשים פליליים, אך אינו זמין באינטרנט.

לעניינו, את המידע שנתן כאן Dror_K הכנסתי לגוף הערך - אנו כותבים ערכים ולא דפי שיחה. דוד שי 06:21, 28 ינואר 2006 (UTC)

אני פשוט לא העזתי להכניס תיקון כזה שעלול להטעות אנשים, לפני שעוד אנשים קראו מה שאני קראתי ואשרו שקראתי נכון. ואם אנחנו כבר מדברים - היה דיווח בעיתון "הארץ" על תיקון לחוק שעבר בקריאה טרומית ומבטל את האפשרות לחתום "הסכמי עודפים". לא הצלחתי למצוא את הטיוטה של התיקון באתר הכנסת, וממילא אינני יודע אם החקיקה בנושא התקדמה. מישהו יודע האם בבחירות הקרובות עדיין יהיו הסכמי עודפים? Dror_K 09:34, 28 ינואר 2006 (UTC)

אציין רק שחוק העונשין זמין באינטרנט, אולם לא באתר הכנסת. טרול רפאים 11:30, 28 ינואר 2006 (UTC)

אכן, חוק העונשין מופיע בוויקיטקסט, בעיצוב מעורר התפעלות. דוד שי 13:11, 28 ינואר 2006 (UTC)

היה ניסיון (של משה גפני מיהדות התורה) לבטל את זה, אבל הוא לא הגיע לקריאה שניה ושלישית, והסכמי העודפים נשארים.

בקשר לרישיון הנהיגה, משום מה זכור לי שהצבעתי בבחירות האחרוות עם רישיון, אלב אולי זה באמת הבחירות לרשויות. ובכל מקרה נדמה לי ששמעתי שבבחירות הקרובות לכנסת יהיה אפשר להצביע גם עם רשיון.

מה שאני חושב, זה שכדאי ללמוד משכננו הפלסטינים, ולסמן את האצבע של המצביעים בדיו. נראה לי שזה יוריד דרמטית את אחוז ההצבעה בקרב מגזר המצביעים המתים. eman • שיחה 11:35, 28 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] האם הבחירות לכנסת השלישית הוקדמו?

הבחירות האלה נערכו בחודש יולי בשנת 1955, ולא בחודש חשוון כפי שקבוע בחוק, אולם הן התקיימו בדיוק 4 שנים אחרי הבחירות לכנסת השנייה שהיו ביולי 1951. האם ייתכן שהמצב החוקי בעניין מועד הבחירות היה אז שונה? בערך על הבחירות לכנסת השלישית מצויין שהממשלה התפטרה ביוני 1955 (כלומר חודש לפני הבחירות) והמשיכה לכהן כממשלת מעבר, ולא מוזכר שהיתה הקדמה של הבחירות. מישהו יכול לבדוק את העובדות בעניין הנ"ל?--ניצן 05:54, 23 ינואר 2006 (UTC)

כנראה שבאותו זמן לא היה חוק שקבע מועד ספציפי לבחירות. חוק-יסוד: הכנסת נחקק בשנת 1958 וסעיף 9 לחוק שבו נקבע מועד הבחירות תוקן בשנת תשי"ט (1959) לפני הבחירות לכנסת הרביעית, שהיו הראשונות שנערכו במועד הקבוע בחוק.--ניצן 06:08, 23 ינואר 2006 (UTC)

אם הבחירות הוקדמו, צריך להיות חוק להקדמת הבחירות משנת 1955. אם הן נערכו במועדן, הרי שלא היה צורך בחוק. הבעיה היא שאי אפשר לחפש באתר הכנסת חוקים משנות ה-50. עניין אחר - המועד הקבוע לבחירות נקבע בקפדנות כמעט שווייצרית, כולל התחשבות במצב של שנה מעוברת וכיוצא באלה דקדוקי עניות, אבל בפועל כמעט שלא נערכות בחירות במועד הקבוע. מוזר שאף חבר כנסת עוד לא הציע לשנות את הסעיף הזה. Dror_K 06:41, 23 ינואר 2006 (UTC)

למה שישנו את החוק, אם אפשר בהצבעה של רוב בכנסת לקבוע מועד מוקדם לבחירות לפי הצורך? גם בבריטניה יש מן הסתם חוק שקובע את מועד הבחירות, אבל באופן קבוע ראש הממשלה מקדים את הבחירות...--ניצן 09:04, 23 ינואר 2006 (UTC)

אם אינני טועה בבריטניה אין מועד קבוע לבחירות. עד שנות השבעים הבחירות היו מתנהלות על-פי נוהג ותקדימים משפטיים. בשנות ה-70 חוקקו חוק שקובע מהי תקופת הכהונה של הפרלמנט, אבל אם אינני טועה, המועד נקבע תמיד על-פי החלטת ראש הממשלה. ראש הממשלה, שהוא כביכול נאמן של המלכה, פונה אליה ומבקש ממנה לפזר את הפרלמנט בתאריך כלשהו. אז פונה המלכה אל הציבור ומבקשת ממנו שייעץ לה בנוגע להרכב הפרלמנט הבא. Dror_K 12:48, 23 ינואר 2006 (UTC)

תיקון טעות - החוק שמגביל את זמן כהונת הפרלמנט הבריטי ("בית פשוטי העם") נחקק ב-1911, אז נערכה גם רפורמה מקיפה בפעילות בית הלורדים הבריטי. כיום הפרלמנט הבריטי מכהן בין 4 ל-5 שנים על-פי החוק, אולם המועד המדויק לבחירות נקבע על-ידי ראש הממשלה. כל זאת על-פי אתר הפרלמנט הבריטי [www.parliament.gov.uk]. פעמיים הוארכה כהונת הפרלמנט הבריטי באופן מיוחד בגלל מצב מלחמה - במלה"ע הראשונה, ובמלה"ע השנייה. Dror_K 19:52, 23 ינואר 2006 (UTC)

[עריכה] הסכמי העודפים

נושא התיקונים בחוקי הבחירות נעשה מיסתורי יותר ויותר. בעניין תעודות הזהות ורשיונות הנהיגה כבר סיכמנו - התיקון לחוק שהתקבל בדצמבר 2005 (כ-3 חודשים בלבד לפני הבחירות) מתיר להצביע גם עם רשיון נהיגה או דרכון בני-תוקף.
עכשיו להסכמי העודפים - לפי אתר הכנסת, ב-29 בנובמבר 2005, זמן-מה לפני שעת הצהריים, התכנסה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ודנה בהצעת חה"כ הרב גפני לבטל את הסכמי העודפים החל מהבחירות הקרובות שייערכו ב-28 במרץ. להלן סיכום הדיון:

היו"ר מיכאל איתן:

(...)

"אני אקרא את סעיף ‎67, על מנת שתדעו מה אתם מבטלים. סעיף ‎67 קובע: "רשימות מועמדים רשאיות להתקשר ביניהן לשם חלוקת המנדטים, אך אין רשימה רשאית להתקשר אלא עם רשימה אחת בלבד, ואין תוצאה להתקשרות, אלא זו הקבועה בסעיף ‎82". אני אקרא את סעיף ‎82. סעיף ‎82 אומר: "שתי רשימות מועמדים שיתקשרו ביניהן ייחשבו לענין חלוקת המנדטים לפי סעיף ‎81(ד) כרשימה אחת בעלת מספר הקולות הכשרים שקיבלו שתיהן יחד ובעלת המנדטים שזכו בהם שתיהן יחד, ובלבד שכל אחת מהם בפני עצמה קיבלה את אחוז הקולות הקבוע בסעיף ‎81(א)". סעיף ‎81(א) מדבר על אחוז החסימה, וכל מפלגה צריכה לעבור את אחוז החסימה על מנת שהמנגנון הזה יעבוד.

מבחינה מעשית אנחנו מבטלים את הסכמי העודפים. מבחינה משפטית מבטלים שני סעיפים. מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית למליאה?

הצבעה

בעד - ‎11

נגד - ‎4

אושר להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' ‎55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים), התשס"ו-‎2005 לקריאה שנייה ושלישית במליאה."

ובכן, מדובר בחוק שעבר בקריאה ראשונה, אולם לא הצלחתי למצוא אותו בין החוקים שעברו קריאה שלישית. זה בשום אופן לא אומר שהוא לא עבר בקריאה שלישית. זה אומר רק שלא הצלחתי למצוא. אם יש פה מישהו שמכיר את מזכיר הכנסת, או שיש לו קשרים מסוג זה בבית המחוקקים, אנא עזור לקהל הבוחרים לדעת למי, למה ועל מה הוא מצביע. Dror_K 21:21, 5 פברואר 2006 (UTC)

כבר דנו בנושא איפשהו, והחוק לא עבר בקריאה שלישית. אם אני זוכר נכון, גפני ראה שאין לו רוב, וכלל לא העלה את זה להצבעה. eman • שיחה 21:28, 5 פברואר 2006 (UTC)

בדיון שהתקיים במליאה ב-5 בדצמבר 2005 הוסכם לפצל את הצעת החוק לשניים - ביטול הסכמי העודפים בבחירות לכנסת וביטול הסכמי העודפים בבחירות לרשויות המקומיות:

"מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

(...)

בהצעת החוק של חבר הכנסת גפני מדובר על כך שהחוק יוחל גם ברשויות המקומיות. (...) אנחנו מעדיפים להתמקד כרגע רק בנושא הכנסת ולא לעסוק ברשויות המקומיות. לכן אנחנו מבקשים לפצל את הצעת החוק (...) אנחנו לא מצביעים עכשיו על הצעת החוק, אם היא טובה או רעה, אלא על מתן הוראה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשיך ולדון אך ורק בהצעה שהחוק הזה יחול על הבחירות לכנסת ולא על הבחירות לרשויות המקומיות. לגביה יש פיצול והכנסת הבאה תוכל להחליט. אני מבקש את אישור הכנסת. תודה.

היו"ר ראובן ריבלין: תודה. רבותי חברי הכנסת, ההצבעה היא על בקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט לפצל את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים). נא להצביע.

הצבעה מס' 5

בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט - 21

נגד - 8

נמנעים - אין

(...)

היו"ר ראובן ריבלין: 21 בעד, שמונה נגד ואין נמנעים. אני קובע שבקשת הוועדה לפיצול אושרה.

זאת אומרת שאיפשהו בין ה-5 בדצמבר לסוף ינואר ח"כ הרב גפני החליט לרדת מהעניין? Dror_K 21:39, 5 פברואר 2006 (UTC)

יגעתי, מצאתי, נרגעתי. חה"כ הרב גפני אכן משך את הצעת החוק, והיא כלל לא הובאה לדיון בקריאה שנייה. הדיאלוג הבא התרחש במליאה ב-21 בדצמבר:

משה גפני (דגל התורה): גברתי היושבת-ראש, אני מסכים למשוך את הצאת החוק הזאת, ואם תחול עליה רציפות בכנסת הבאה, ימשיכו אז.

היו"ר קולט אביטל: תיקון מס' 55. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) לא יידון בכנסת הזאת. נמשיך בסדר היום. חברים, אתם יכולים להירגע? תודה.

ובכן, יש לנו הסכמי עודפים כמקדמת דנא. עצה למנהלי אתר הכנסת - למה שלא תעשו רשימה מסודרת של הצעות חוק לפי נושאים עם מעקב אחר כל הצעה? במצב כזה הייתי יכול בקליק אחד לראות שהייתה הצעת תיקון אבל היא נזנחה. Dror_K 21:59, 5 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] כל הכבוד לנו!

הצלחתי לדאוג להכנסת קישור לערך הזה מאתר הבחירות לכנסת ה-17 הרשמי. טרול רפאים 15:44, 9 מרץ 2006 (UTC)

מאוד מרשים! Harel - שיחה 15:46, 9 מרץ 2006 (UTC)

בס"ד כל הכבוד לטרול רפאים, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה) 15:50, 9 מרץ 2006 (UTC)

[עריכה] הכללה מטעה בעקיפין

על אף שנכון לכתוב ש"במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים" (הפסקה השנייה בפתיחה), הדבר מרמז שזהו המצב רק בהן, במיוחד לאחר שפורטו שיטות אחרות לבחירת הרשימות. אבל אופן בחירה זה איננו מיוחד רק למפלגות החרדיות, שהרי גם מפלגת "קדימה" לא ערכה שום פריימריז מסוג כלשהו. במקום זאת, הרשימה הורכבה ע"י כמה ממנהיגי המפלגה, על אף שלא כולם ברשימה (לדוגמה, עמרי שרון). למעשה, אין הבדל באופן בחירה זה מהדרך בה נבחרת רשימת ש"ס, לדוגמה - עמרי שרון הוא "מנהיג רוחני" לא פחות מהרב יוסף. כך נוצרת הכללה שעל אף שהיא נכונה, היא מטעה בעקיפין. זהר דרוקמן 19:52, 28 מרץ 2006 (UTC)

יש בזה משהו, אם כי קשה לקרוא לעמרי שרון מנהיג רוחני. אבל יש עניין עקרוני יותר - אתה מניח שמכלל הן אפשר ללמוד לאו, אבל הגישה הזאת בדרך-כלל אינה נכונה למאמרים בוויקיפדיה - אם כתוב שכך נהוג במפלגות חרדיות, אזי הכוונה למפלגות חרדיות ואי אפשר להסיק מכך על מפלגות אחרות. אם אתה חושש שזה לא מספיק ברור, אתה יכול להוסיף משפט הבהרה קצר. Dror_K 07:05, 29 מרץ 2006 (UTC)

שיניתי למשפט מתייב פחות. זהר דרוקמן 16:42, 29 מרץ 2006 (UTC)

במפלגות חרדיות זו הנורמה שהרבנים קובעים את הרשימה לכנסת (כפי שהם מחליטים בכל דבר ועניין הנוגע לחיי החרדים). בקדימה הוחלט שראש המפלגה יקבע את הרשימה בעיקר בגלל קוצר הזמן שלא הספיק לבחירת מוסדות דמוקרטיים. יש להניח שזה יהיה מצב חד-פעמי. במפלגות שאינן חרדיות לא נהוג להתיחס לראשי המפלגה כ"מנהיגים רוחניים". אני חושב שגם מי שאינו דתי רואה הבדל תהומי בין עובדיה יוסף ועומרי שרון...--ניצן 01:29, 30 מרץ 2006 (UTC)

רצוי שלא להעיק על הקורא. לפני השינוי נאמר בערך "ישנן מפלגות שבהן מוסדות המפלגה (על פי רוב "מרכז המפלגה") בוחרים את המועמדים. במפלגות החרדיות המועמדים נקבעים על ידי מנהיגיהן הרוחניים. "המשפט הראשון משקף את מה שקרה ב"קדימה" (שהיא אכן מקרה חריג, כאמור לעיל), והשני משקף את מה שקורה במפלגות החרדיות. החזרתי את המצב לקדמותו.דוד שי 02:08, 30 מרץ 2006 (UTC)

המפלגות החרדיות הן בהחלט יוצאות דופן. שם הדרג הקובע בכל השאלות החשובות הם מועצת הרבנים (גדולי התורה/חכמי התורה) ולא הדרג הפוליטי, שהם לא יותר מאשר השליחים של הרבנים במוסדות השלטון. אין מצב כזה באף מפלגה אחרת.--ניצן 02:54, 30 מרץ 2006 (UTC)

אינני מבין מדוע עמרי שרון איננו מנהיג רוחני כשם הרב עובדיה יוסף. הוא ממעצבי האידיאלוגיה של המפלגה על אף שאינו חלק מרשימתה. הוא איננו לבד, "פורום החווה" של אריאל שרון כולל מספר אנשים, ולא היה ניתן למצוא את כולם ברשימת קדימה. אין הבדל בין "מועצת הרבנים" ל"פורום החווה" - אם המועצה לא נכנסת תחת קטגורית "מוסדות מפלגה", אז גם לפורום אין מקום שם. אין שום קשר לשאלה האם זה חד פעמי או לאו שכן בשינוי שהכנסתי לא הזכרתי דווקא את קדימה, אלא פשוט ציינתי שישנן מספר מפלגות שפועלות כך. אני לא רואה בזה כדבר מה מעיק. זהר דרוקמן 17:37, 30 מרץ 2006 (UTC)

חוששני שזה גם לא מדויק שבמפלגות החרדיות המנהיגים הרוחניים מחליטים. הם אולי מכריעים באופן סופי, אך מסתבר שמי שמגבש את הרשימות הם אנשי אמונם, העסקנים. הלל • שיחה 17:38, 30 מרץ 2006 (UTC)

לגבי מה שציין הללג - זה נכון, וכדאי שתתקן את המשפט המתאים בערך. לגבי "פורום החווה" - ובכן, "מועצת גדולי התורה" ו"מועצת חכמי התורה" הן בפירוש מוסדות רשמיים של מפלגותיהן. מבחינה זאת הן מקבילות למרכזי המפלגות (אם כי מספר החברים בהן מצומצם הרבה יותר). "פורום החווה" אינו מוסד רשמי. זהו בעצם פורום היועצים של אריאל שרון, שכיום מייעץ לאהוד אולמרט, אבל לא ברור כמה זמן הוא עוד ימשיך להתקיים. סביר להניח שאולמרט ירצה יועצים משלו. בפסקה הרלוונטית בערך לא כתבנו את כל השיטות להרכבת רשימה לכנסת. ציינו רק שיש מפלגות שעורכות בחירות מקדימות, יש מפלגות שבהן מכריע מרכז המפלגה, ובמפלגות חרדיות מכריעים המנהיגים הרוחניים. אין כאן שום דבר שאינו נכון, ובשום אופן לא טענו שאלה כל השיטות המקובלות. לא ידוע לי על מפלגה חרדית שהחליטה לערוך בחירות מקדימות, או להקים מרכז מפלגה, ומבין המפלגות האחרות יוצאת הדופן העיקרית היא "קדימה" שהיא מפלגה חדשה. Dror_K 06:05, 31 מרץ 2006 (UTC)

לא אמרתי שנכתבה טעות, אלא רק שנוצר רושם מוטעה. אם נבדיל את בחירת המועמדים ע"י מועצות הרבנים מבחירה ע"י "מוסדות מפלגה", אז על אחת כמה וכמה יש לציין שאין הן לבד בעסק, שהרי "פורום החווה" איננו בשום אופן מוסד מפלגתי, למיטב ידיעתי. הנקודה היא שנוצר רושם כאילו רק המפלגות החרדיות משתמשות במנהיגים רוחניים בשביל לקבוע את הרשימה, אך זה פשוט לא נכון. כמו שאמרתי, לא צריך להתחיל לבצע רשימה של כל השיטות או לפרט כל מפלגה ומפלגה לפי אופן הבחירה. אבל אם מציינים במפורש (על אף שבאופן נכון וצודק) שבמפלגות החרדיות הרשימה נבחרת כך, נוצר הרושם כאילו הדבר תקף רק לגביהן. על כן אני ממליץ שינוי פעוט: "במפלגות נוספות, ובראשן המפלגות החרדיות, רשימת המועמדים לכנסת נבחרת ע"י מנהיגיה הרוחניים של המפלגה." כל כך נורא? זהר דרוקמן 10:43, 31 מרץ 2006 (UTC)

לדעתי, הניסיון לעשות גזירה שווה בין מועצת גדולי התורה ו"פורום החווה" הוא עלבון לאינטליגנציה. --ניצן 23:00, 31 מרץ 2006 (UTC)

דרור... האם בחוק המפלגות, או חוק הבחירות, או חוק אחר שרלבנטי לענין, יש איזו התיחסות לדרך הרכבת הרשימות על ידי המפלגות?--ניצן 23:05, 31 מרץ 2006 (UTC)

עד כמה שזכור לי לא, אבל הייתה הצעה לקבוע בחוק שמפלגה שיש לה יותר מ-15 מנדטים תהיה חייבת לערוך בחירות מקדימות. אני חושב שההצעה הזאת לא הגיעה לדיון בכנסת. Dror_K 07:33, 1 אפריל 2006 (UTC)

יש להניח שש"ס התנגדה לכך בחריפות--ניצן 00:33, 3 אפריל 2006 (UTC)

[עריכה] ספירת הקולות

נכתב שהקולות במעטפות הכפולות מהווים כ-6-7% מהקולות, ואף על פי כן, בבחירות האחרונות הודיעו בבוקר שלמחרת הבחירות שנספרו 98% מהקולות, ובבחירות לכנסת ה-16 הודיעו בבוקר שנספרו 99% מהקולות איך זה ייתכן? אגב, מישהו יודע מה התקופה שנקצבה לערעורים אחרי הפרסום הרשמי, ולאיזה ערכאה יש להגיש את הערעור? Dror_K 04:59, 9 אפריל 2006 (UTC)

כאשר אומרים "נספרו 99 אחוז מהקולות", הכוונה מהקולות הרגילים (לא כולל המעטפות הכפולות), והאחוז-שניים שלא נספרו זה הקלפיות הבעיתיות, חשד לזיופים ועוד.

לגבי ערעורים - עד הפרסום הרשמי מערערים לועדת הבחירות, לאחר הפרסום הרשמי - עד שנת 1989 היו מערערים לועדת הכנסת, לאחר מכן עבר הערעור לביהמ"ש המחוזי בירושלים, וכיום (החל משנת 2002) - קובע סעיף 86(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] כי "הערעור יוגש לבית המשפט לענינים מינהליים בירושלים תוך 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות; ואולם בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיירשמו, להאריך את המועד; בית המשפט ידון בערעור בשלושה". גבעתיים 18:53, 9 אפריל 2006 (UTC)