הדלתה של הדנובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדלתה של הדנובה (ברומנית Delta Dunării) הממוקמת במחוזות דוברוג'ה ברומניה ואודסקאיה אובלסט באוקראינה, היא הדלתה הגדולה ביותר (3,446 קמ"ר) והשמורה ביותר באירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
הדלתה של הדנובה היא סביבה דינאמית מאד, כך למשל גדלה הדלתה כל שנה בכ-40 מטר לערך כתוצאה מהסחף המגיע מהנהר דנובה . על פי עדות הרודוטוס מלפני כ-2,500 שנה, התחלקה הדנובה לשבע זרועות על מנת ליצור את הדלתה, אך כיום מתחלקת הדנובה בסמוך לעיר טולצ'אה לשלוש זרועות בלבד לפני שהיא זורמת לים. זרוע כיליה (Chilia), זרוע סוּלינה (Sulina) וזרוע ספנטו גאורגה (Sfântu Gheorghe – גאורגה הקדוש), אך תעלות רבות נוספות מחלקות את הדלתה לאזורים בהם גדל הקנה, לביצות וליערות, שחלקם מוצפים באביב ובסתיו.
במרחק של 44 ק"מ מהדלתה מצוי אי הנחשים, טריטוריה השייכת לאוקראינה שרומניה טוענת לבעלות עליה.
ב-2004 החלה אוקראינה בחפירת תעלת ביסטרואֶה (Bistroe) שתאפשר קשר ימי בין הים השחור לחלק האוקראיני של הדלתה. האיחוד האירופי תבע מהאוקראינים להפסיק את החפירה משום שהיא תפגע באזורים המוצפים של הדלתה. הרומנים הודיעו על כוונתם לתבוע את אוקראינה בנושא בבית הדין הבינלאומי לצדק.
[עריכה] טבע
בדלתה של הדנובה יש 1,200 מינים של צמחים, 300 מינים של עופות ו-45 מינים של דגי מים מתוקים באגמים הרבים שבה ובביצות. מדי שנה מגיעים מיליוני עופות מאזורים שונים בעולם (אירופה, אסיה, אפריקה והמזרח התיכון) לקנן בדלתה. כ-2,733 קמ"ר משטח הדלתה הוכרז כאזור מוגן ולכן סגור לדיג ולציד. ארגון אונסקו הכריז על הדלתה כאתר מורשת עולמית ב-1991 וכעל שמורה ביוספרית.
[עריכה] תושבים
כ-15,000 איש מתגוררים בדלתה, רובם חיים מדיג מתוך קיאקים הבנויים מסורתית מעץ. ביניהם קהילת הליפוואנים (Lippovan), צאצאים של "חסידי הפולחן הישן" שעזבו את רוסיה ב-1772 בכדי להימנע מרדיפות דת. המרכז הראשי של קהילת הליפווואנים בחלק האוקראיני של הדלתה של הדנובה היא וילקובו (Vilkovo).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- www.deltadunarii.ro (ברומנית ואנגלית)
- הדלתה של הדנובה: אלבום תמונות (ברומנית ואנגלית)