היו זמנים באמריקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| היו זמנים באמריקה | |
|---|---|
 |
|
| שם הסרט במקור: | Once Upon A Time In America |
| בימוי: | סרג'יו ליאונה |
| הפקה: | ארנון מילקן |
| תסריט: | סרג'יו ליאונה הארי גריי (נובלה) |
| שחקנים ראשיים: | רוברט דה נירו ג'יימס וודס |
| מוזיקה: | אניו מוריקונה |
| חברת הפצה: | האחים וורנר |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 1984 |
| משך הקרנה: | 229 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 20 מיליון דולר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
היו זמנים באמריקה (Once Upon a Time in America) הוא סרטו האחרון של הבמאי האיטלקי, סרג'יו ליאונה. הסרט יצא ב-1984 וכיכבו בו רוברט דה נירו וג'יימס וודס.
הסרט מספר את סיפורו של נודלס (דה נירו), מפיונר יהודי מברוקלין, ניו יורק, בין השנים 1921 ל-1968. הסרט מסופר בצורה של סיפור מסגרת (שמתרחש בשנת 1968), עם פלאשבקים לשנים 1921 ו-1933.
העלילה המתרחשת בשנים 1921 ו-1933 מבוססת על The Hoods, ספר אוטוביוגרפי שנכתב על-ידי הארי גריי (שם עט), מפיונר לשעבר. העלילה המתרחשת ב-1968 נכתבה על-ידי ליאונה.
כמו מספר סרטים קודמים של ליאונה, לסרט מתלווה פסקול מאת אניו מוריקונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
הסרט מתחיל ב-1933 - עת שמאפיונרים מחפשים את דייוויד "נודלס" אהרונסון. נודלס נראה שוכב על מיטה במאורת אופיום, לאחר ששאף את הסם. הוא רואה את המאפיונרים מחפשים אחריו שם, ונמלט מיציאה אחורית. לאחר מכן, הוא רואה את גופותיהם של שלושת חבריו לכנופייה מוטלות על רצפת הרחוב ומוכנסות לתוך שקי גופות (מאוחר יותר בסרט מגלים את הסיבה למותם). הוא מגיע לתא אחסון בתחנת אוטובוסים, אך הוא מגלה שהמזוודה שהייתה אמורה להיות מלאה בכסף שהוא וחבריו הרוויחו, נותרה ריקה. בסופו של דבר, הוא מצליח לברוח, ועולה על אוטובוס לבאפלו.
עלילת הסרט קופצת ל-1968, כשנודלס חוזר העירה בעקבות הזמנה מסתורית שקיבל. לאחר מפגש קצר עם חברו מו, הפלאשבק לשנת 1921 מתחיל.
[עריכה] 1921
חלק זה בסרט מספר את סיפורו של נודלס וחבריו בצעירותם. מלבד נודלס, החבורה כוללת את פטריק "פטסי" גולדברג, פיליפ "קוק-איי" שטיין ודומיניק (שם משפחה לא מוזכר). החבורה עובדת עבור גנגסטר מקומי בשם באגסי, שלו יש כנופייה משלו. נער חדש, מקס ברקוביץ', מגיע לשכונה ומתחבר עם נודלס. תחת הנהגת השניים, הכנופייה מתנתקת מבאגסי ומתחילה לפעול ככנופייה בפני עצמה. חלק זה מראה גם את מערכת היחסים בין נודלס לדבורה, נערה מקומית השואפת להיות רקדנית.
הכנופייה עולה לגדולה עם המצאה העוזרת להשיב מטען מוברח שמושלך לים במקרה של פשיטה משטרתית - חיבור שקי מלח למטען, וכשזה נמס במים לאחר מספר שעות, המטען צף בחזרה לפני המים. עם ההמצאה, הכנופייה מקבל כבוד ומתחילה להרוויח כסף. הם שמים את הכסף שהרוויחו בתא אחסון בתחנת אוטובוס, במטרה שזאת תהיה ה"קרן" של הכנופייה וכסף שנכנס יועבר לשם.
חלק זה של הסרט מסתיים באופן טראגי, לאחר שבאגסי, בעקבות כעסו על הצלחת הכנופייה בלעדיו, יורה והורג את דומיניק. כתגובה לכך, נודלס דוקר למוות את באגסי (יחד עם שוטר שניסה לעצור אותו), ונכנס לכלא.
בקטע מעבר בין הפלאשבק של 1921 לפלאשבק של 1933, נראה נודלס ב-1968 במצבה של שלושת חבריו שנהרגו ב-1933. כמו-כן, הוא מגיע לאותה תחנת אוטובוס ופותח את תא האחסון, ומוצא את המזוודה מלאה בכסף.
[עריכה] 1933
חלק זה מתחיל עם שחרורו מהכלא של נודלס. מיד עם שחרורו הוא מתאחד עם חבריו, שבינתיים הפכו לגנגסטרים גדולים ועשירים. הוא חוזר מיד לדרך הפשע שהכניסה אותו לכלא, ומצטרף לחבריו לשוד יהלומים, שבמהלכו הוא אונס את קרול, אחת מעובדות המקום (שעזרה להם וסיפקה להם מידע פנימי). מאוחר יותר, קרול מתאהבת במקס והם מתחילים לצאת.
בנוסף, נודלס נפגש עם דבורה ויוצא איתה למסעדה שסגר במיוחד בשבילה. הוא מתוודה על אהבתו כלפיה ועל כך שבמשך כל השנים בכלא הוא לא הפסיק לחשוב עליה. לעומתו, היא מודיעה לו על כך שהיא נוסעת למחרת להוליווד כדי להגשים את חלומותיה. בנסיעה חזרה בלימוזינה, הוא אונס אותה.
מקס מנסה להכניס את הכנופייה יותר ויותר לענייני הפשע המאורגן. לאחר שהוא מתוודע לכך שחוק היובש יתבטל בעוד מס' חודשים, דבר שיצמצם משמעותית את רווחי הכנופייה, הוא רוקם תוכנית לשדוד את בנק הפדרל רזרב בניו יורק. נודלס, שמבין שמדובר במשימת התאבדות, מודיע למשטרה על הברחת אלכוהול שהכנופייה מבצעת, בתקווה שהם ייעצרו ובכך תכניות השוד יישכחו. לצערו, המקרה נגמר במותם של שלושת חבריו.
[עריכה] 1968
(מסגרת הסיפור מתרחשת ב-1968. קטע זה אינו פלאשבק)
לאחר שחזר ממחבואו בעקבות הזמנה מסתורית שקיבל משר בשם כריסטופר ביילי, הוא נפגש עם דבורה, שכבר הפכה להיות שחקנית ידועה ומצליחה. הוא חוקר אותה על ביילי ומגלה שיש להם יחסים ואף ילד משותף, שנראה כמו מקס בצעירותו (מגולם על ידי השחקן ששיחק את מקס בחלק ב-1921). נודלס מבין שמקס זייף את מותו והוא עדיין חי, כעת בתור השר ביילי.
הוא נענה להזמנה של ביילי ומגיע לאחוזתו, וזה מבקש ממנו להרוג אותו, מכיוון שהוא עומד להיחקר בגין שחיתות ויודע שימצאו את פשעיו, ובאותה הזדמנות נודלס יוכל "לסגור חשבון" עם האיש שגרם לו להתחבא כל השנים. נודלס מסרב ועוזב את האחוזה.
לאחר שהוא יוצא מאחוזת ביילי, הוא רואה דמות מרוחקת הדומה לביילי\מקס, ומשאית זבל עוברת. לאחר שהמשאית עוברת, הדמות נעלמת, והמצלמה מתמקדת בטוחן האשפה, דבר המרמז על כך שביילי\מקס ביצע התאבדות וקפץ לתוך טוחן האשפה.
הסרט חוזר ל-1933, ומראה את נודלס נכנס למאורת אופיום, נשכב על מיטה ושואף אופיום. הסרט נגמר עם פרצופו המסומם של נודלס ועליו עולות כתוביות הקרדיטים. בעקבות סיום זה, ישנה טענה הגורסת כי כל הסרט התרחש בעצם באותה מאורת אופיום ב-1933, ובעקבות השפעות הסם נודלס נזכר בעברו ומדמיין את עתידו. טענה זו מופרכת מהסיבה שנודלס לא יכל לדמיין דברים כמו טלוויזיה, מלחמת ויאטנם או הביטלס, שמוזכרים או נראים בסרט.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] שחקנים
- רוברט דה נירו - דייוויד "נודלס" אהרונסון.
- ג'יימס וודס - מקס ברקוביץ'.
- אליזבת' מק'גוברן - דבורה גלי.
- טיוזדיי ולד - קרול.
- ג'יימס היידן - פטריק "פטסי" גולדברג.
- ויליאם פוסיית' - פיליפ "קוק-איי" שטיין.
- ג'ו פשי - פרנקי מינלדי.
- סקוט טיילר - דייוויד "נודלס" אהרונסון (1921).
- ראסטי ג'ייקובס - מקס ברקוביץ' (1921) \ דייוויד ביילי.
- ג'ניפר קונלי - דבורה גלי (1921).
- בראיין בלום - פטריק "פטסי" גולדברג (1921).
- אדריאן קורן - פיליפ "קוק-איי" שטיין (1921).
- נוח מוזזי - דומיניק.
- ג'יימס רוסו - באגסי.
[עריכה] אורך הסרט ודעת הקהל והמבקרים
כשהתסריט המקורי הושלם באוקטובר 1981, אורכו היה 317 עמודים, ובסיום הצילומים היו 8-10 שעות של וידאו. ליאונה הצליח לצמצם את הסרט ל-6 שעות, ורצה לשחרר את הסרט בשני חלקים של 3 שעות. המפיקים סירבו, וליאונה היה חייב לצמצם עוד יותר את הסרט, ובסופו של דבר הסרט צומצם ל-229 דקות (3 שעות ו-49 דקות).
הסרט הוצג בגרסתו המלאה (גרסת ה-229 דקות) בפסטיבל קאן וזכה להצלחה מסחררת ו-15 דקות של תשואות מהקהל. ברחבי אירופה, הסרט זכה להצלחה גדולה ולביקורות טובות.
בארצות הברית, הסרט קוצץ באכזריות, למורת רוחו של ליאונה. הסרט קוצר ל-144 דקות, תוך כדי הורדת סצנות מפתח ומזעור החלק המתרחש ב-1921. כמו-כן, הסצנות השורדות סודרו מחדש באופן כרונולוגי ובכך נשבר מבנה הפלאשבק החיוני לסרט.
בעקבות זאת, נכשל הסרט בארצות הברית, קופתית וביקורתית. חלק מהמבקרים תקפו את האולפנים על קיצוץ הסרט ושיבחו את הגרסה המלאה שלו.
כיום, גרסת ה-299 דקות (לעתים מופיעה כ-227 דקות עקב הורדת 2 קטעי אונס וחלק מהאלימות) היא הגרסה הנפוצה, ולרוב היא זו שזמינה בערוצי הטלוויזיה השונים ובספריות הוידאו.
ליאונה תיכנן ליצור גרסה מלאה יותר של הסרט, אך הוא לא להספיק לעשות כן לפני מותו ב-1989.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "היו זמנים באמריקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
| סרטי סרג'יו ליאונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הענק מרודוס (1961) • בעבור חופן דולרים (1964) • הצלפים (1965) • הטוב, הרע והמכוער (1966) היו זמנים במערב (1969) • בעבור חופן דינמיט (1971) • היו זמנים באמריקה (1984) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שותפים בולטים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אניו מוריקונה • קלינט איסטווד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
