הירחים הגליליאניים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירחים הגליליאניים הינם 4 ירחים של כוכב הלכת צדק שנתגלו על ידי גלילאו גליליי ב-7 בינואר 1610. אלו הם הגדולים שבירחי צדק ולכן קל יחסית להבחין בהם במשקפות אסטרונומיות וטלסקופים קטנים. למעשה, את קליסטו ניתן לראות בעין בלתי מזוינת בתנאים אופטימליים.
לאחר השמועות על הגילוי, טענו כי האסטרונום הסיני גן דה (Gan De) גילה אותה בשנת 362 לפנה"ס, כמעט 2000 שנה לפני גלילאו. גלילאו תיצפת בתנועת הירחים במשך מספר ימים וגילה כי הם במסלול סביב צדק. הגילוי תמך בתאוריה של קופרניקוס והראה כי לא כל גרמי השמיים סובבים את כדור הארץ.
לאחר הגילוי קרא גלילאו לתגלית Cosmica Sidera כאות כבוד ל-Cosimo II de' Medici, צאצא ממשפחת מדיצ'י שהתגוררה בטוסקנה, לאחר מכן שינה את השם Medicea Sidera ("הכוכבים של מדיצ'י") מפני שבאותה תקופה חיו 4 אחים מהמשפחה (קוסימו, פרנצ'סקו, קרלו ולורנצו). התגלית הוכרזה לבסוף תחת השם Sidereus Nuncius בונציה, חודשיים לאחר הגילוי.
שמות רבים הוצעו לירחים, אך לבסוף נבחרו השמות איו, אירופה, גאנימד וקליסטו. גלילאו השתמש בשיטת מספור הנהוגה עד ימינו הוא כינה את הכוכבים במספרים 1,2,3,4. 1 מתייחס לאיו, מפני שהוא הכי קרוב לצדק מבין 4 הירחים. 2 מתייחס לאירופה, 3 גאנימד ו-4 לקליסטו (הכי רחוק מצדק). גלילאו השתמש בשיטה זו אך מעולם לא פרסם אותה.
בטבלה הבאה מוצגים ארבעת הירחים הגליליאניים מהקרוב (לצדק) לרחוק:
| שם הירח | תמונה | מבנה פנימי | קוטר (ק"מ) | מסה (ק"ג) | ציר ממוצע סביב צדק (ק"מ) |
זמן הקפה (סביב צדק) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| איו |  |
 |
3643 | 8.93X1022 | 421,800 | 1.77 ימים |
| אירופה |  |
 |
3122 | 4.8X1022 | 671,100 | 3.55 ימים |
| גאנימד |  |
 |
5262 | 1.48X1023 | 1,070,400 | 7.16 ימים |
| קליסטו |  |
 |
4821 | 1.08X1023 | 1,882,700 | 16.69 ימים |
